בעניין ניקוד "כיסאות"

מאת: חגי הופר

כידוע, הצורה הנכונה לנקד את המילה כיסאות היא כִסְאוֹת ולא *כִסָאוֹת.

(האקדמיה ללשון עברית בדיוק פרסמה פוסט בנושא זה והזכירה לי אותו).

אלא שניקוד זה נובע, עד כמה שידוע לי, מהניקוד המופיע פעמיים בפסוק בודד בתהילים:

"כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד" (תהלים קכב ה).

אלא שאפשר שמדובר בטעות ויש לראות את שתי ההופעות האלה של המילה כצורה קדומה של סמיכות, למרות הכנסת הל', ומכאן שהניקוד בשווא נכון רק לסמיכות (כולל "כסאותם" המופיע עוד פעמיים בתנ"ך).

מכאן יובן מדוע מרבים לטעות בכך. משום שהצורה בקמץ היא אינטואיטיבית יותר, וגם יש לה מקבילות, כדוגמת – כֻּפְתָּאוֹת, דֻּגְמָאוֹת. הצורה בשווא מופיעה בדוגמאות (או דוגמות, כהמלצת האקדמיה) אחרות, אך לא כאלה שהאות האחרונה במילה שלהן היא אל"ף. זו אינה מילה עברית במקורה.

לפי ויקימילון:

"המילה משותפת לכמה שפות שמיות: אכדית – kussû; ארמית־סורית – ܟ݁ܽܘܪܣܝܳܐ או ܟ݁ܘܼܪܣܝܵܐ (כורסיא); ערבית – كُرْسِيّ (כֻּרְסִיּ); אוגריתית – ksủ. במקורה מדובר במילה שומרית, שנכנסה לאכדית וממנה התגלגלה לשפות שמיות אחרות".

(ובמאמר מוסגר אומַר, שתמיד צריך לקחת בחשבון שגם המנקדים הקדומים טעו או שיבשו. אין אדם החף מטעויות. זה לא המקרה כאן, כפי שהסברתי, אך זה יכול לקרות. דוגמה אחת שעולה בדעתי היא הפסוק מישעיה נג' – "כן מִשחת מאיש מראהו", שלפי דעתי ולפי הקריאה הפשוטה צריך להיות מנוקד "מֻשְׁחָת", בקובוץ במ' ולא בחיריק. המפרשים מנסים להסביר זאת כצורת בניין מיוחדת, אבל עובדה שעד היום הצורה הזו לא בשימוש ואין איש מכיר אותה, לדעתי. יש גם דוגמאות אחרות שנתקלים בהן מעת לעת, ואולי הסברן בצדן, אבל אולי גם נפלו טעויות, לא נכון לשלול אפשרות זו. ולבסוף, יתכן שהיו כמה מסורות הגייה ונשמרה רק אחת מהן. זה דבר שידוע לנו בוודאות. אבל כל זה רק במאמר מוסגר ולא קשור במישרין לענייננו).

 

כך שלסיכום, נראה לי שהצורה הנכונה צריכה להיות דווקא עם קמץ.