מאמר חדש על: הדואליות של השופר

מאת: סימה שרייבר

הדואליות של השופר
[1] שופר – עצם הדבר
שופר הוא שפורפרת "נקבית", שאחוזה בראש בעל-החיים ע"י עצם גרמית "זכרית" שתקועה בה (ר' ר"ה כז ב)

[2] שופר – קול
"תקיעה" – קול זכרי רציף ותקיף
"תרועה – קול נקבי שבור, של יללה או של שמחה

[3] פשר השפר (שֹׁפָר בכתיב חסר)
שופר זכרי
שופר רושף (אותם אותיות), צוֹפֵר (חילופי שי"ן צד"י), משמיע "תקיעה".
(תהי' עו ד) שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה:

[4] שופר נקבי
לרֶחֶם (נשים רחמניות) צורת "שופר" (אגס) (מלווה בשתי חצוצרות...)
בזמן היריון הרֶחֶם מרופד בקרום, הוא שק השפיר [שפיר=שופר] שמגדל חיים חדשים.
כשהשפיר נפרד מהרֶחֶם, הוא יוצא בקול "תרועה", האם גונחת ונאנחת (שברים), והתינוק פועה בבכי (תרועה), ככתוב:
(שמות א טו) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה:

[5] "זמני" שופר
בראש השנה - שופר נקבי
לפי הרמב"ם, המצווה היא לשמוע (לקבל להכיל) קול שופר, ולא לתקוע בו.
להיכנע בענווה ל"מלך"
הקריאה וההפטרה ביום הראשון של ר"ה זה פקידת שרה וחנה
ההפטרה ביום השני זה הבטחה לרחל על שובם של הבנים, ועל בכי-פעיה (ירמ' לא)

ביום כיפור של שנת היובל - שופר זכרי
המצווה היא לתקוע-להכריז (כרז=זכר) על שחרור עבדים,
חירות של "יד רמה"
מההפטרה ליום כיפור:
(ישע' נח א) קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם: