תגובה על: המבנה של נבואות ישעיהו ז-ח

מאת: רמי ניר

אל:

בשני הפרקים נבואה אחת על "חורבן" - ממנה נבנה "קשר" היסטורי עד ימינו אלה:
"וְאֶל-אֶרֶץ יַבִּיט"
"וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה"
"וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח"...
(ישעיה ח' 22)

ואכן, חפיפה של "קשר" בין הפרקים מתקיימת:
"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא"

"יִהְיֶה"

"כָל-מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף"
"לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה"...
(ישעיה ז' 23)

כדי להבין "קשר" זה יש לקיים את התנאי:
"צוֹר תְּעוּדָה"
"חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי"...
(ישעיה ח' 16)

אז מובן כי יש "קשר" היסטורי "אשרי המחכה" על רצף הזמן עד ימינו אלה:
"וְחִכִּיתִי לה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי-לוֹ"...
(ישעיה ח' 17)

והתוצאה "אִם-לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין-לוֹ שָׁחַר" כי אכן "יִהְיֶה":

"הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ"
"רָאוּ אוֹר גָּדוֹל"
"יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת"
"אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם"...
(ישעיה ט' 1)