שאלה על: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא

מאת: קוראת

אל:

א. אהבתי את הביאור שהבאת ל-"ועמך כולם צדיקים" ובסופו: "ולכן כולם ביחד - כאשר הם מאוחדים - צדיקים"- ואמן סלה שכל בני ישראל יתאחדו ויהיו לעם צדיק.

ב. שאלתי היא:
האם הפסוקים שאני מציינת למטה מדברים על עולם הבא?

שמות יב, יט:
"שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל-אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד-יום השבעי"

ויקרא ז, כז:
"כל-נפש אשר-תאכל כל-דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה"

במדבר יט, יג:
"כל-הנגע במת בנפש האדם אשר-ימות ולא יתחטא את-משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא-זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו"
ובפסוק כ:
"ואיש אשר-יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את-מקדש יהוה טמא מי נדה לא-זרק עליו טמא הוא"

ומה שנראה הכי חמור (אולי בגלל הכפילות):
במדבר טו, ל:
"והנפש אשר-תעשה ביד רמה מן-האזרח ומן-הגר את-יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה- כי דבר-יהוה בזה ואת-מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה"

וחזרה לשאלה:
ע"פ פסוקים אלו, ניתן לראות בבירור כי אפילו איש מבני-ישראל (וכל שכן שאינו מבני-ישראל) שחטא בחטאים אלו לא בהכרח מת "מיתה בידי שמיים" מיד לאחר החטא.
לכן, חשבתי (לענ"ד) כי ניתן להניח כי המדובר הוא בהכרת הנפש מעולם הבא (ולא מעולם זה) וייתכן כי נפש יחידה שלא מכפרת על חטאיה לא יהא לה מקום בעולם הבא, אפילו אם מישראל היא.
וייתכן כי הדגש צריך להיות דווקא על מי שמכפר/שאינו מכפר על חטא?