מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 08:55:15 23.04.2007, כתוספת/תגובה ל: תגובה על: דוד וגליית - מאמרים על המלחמה המפורסמת
כדאי לתת אשראי לאיש "אֱמוּנָה"..."דָּוִד"...מבלי לגמד את פרטי הקרב ההיסטורי הזה..."בְּעֵמֶק הָאֵלָה"...
"וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ"...
***
אין כל חדש...ברעיון להכניע..."בְּאֶפֶס דַּמִּים"...אלפי אנשים...על-סמך קרב קצר בין שני לוחמים...
והלא "דָּוִד" אומר..."עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם עִם-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה"...
כלומר..."דָּוִד" הלך אלי "קרב"...וידע למי הניצחון..."יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי"..."הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה"...
למרות שמידותיו של "גָּלְיָת" אינן ברורות..."לנו"...ברור כי..."וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם אֶת-הָאִישׁ וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו וַיִּירְאוּ מְאֹד"...
ברור גם כי נהוג היה להודיע (במקרה כזה) לצד השני...כי נמצא לוחם..."אִישׁ-בֵּנַיִם"...ולתאם זמן לנוחיות שני הצדדים...כולל התחשבות במצב קרני השמש...
מתוך התיעוד (שלהלן) "גָּלְיָת" ראה טוב מאוד את "דָּוִד"...
"וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל-דָּוִד"...
"וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו"...
"וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת-דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ"...
***
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי"...
"אָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"...
אז מערער "דָּוִד" את בטחונו העצמי המופרז של "הַפְּלִשְׁתִּי"...
"הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי"
"וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ"
"וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה"
"לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ"
"וְיֵדְעוּ כָּל-הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל"...
"וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה"
"כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה"
"כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה"
"וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ"...
במשך השיחה הזאת "גָּלְיָת" ישב והשתחץ..."וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה"...נפקד מקומו...מסתבר...
***
הקרב החל כאשר..."וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי"...אחוז עלבון מדברי "דָּוִד"...
היה זה רגע קריטי...כי על "גָּלְיָת" היה לאזן את עצמו עם כובד השיריון...ואת הרגע הזה ניצל "דָּוִד"...
"וַיְמַהֵר דָּוִד"
"וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי"
"וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי"
"וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע"
"וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-מִצְחוֹ"
"וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ"
"וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה"...
***
"אֶבֶן" חלוקי הנחל שבחר "דָּוִד"...הייתה מסוגלת ממעוף המקלעת לחדור בקלות את עצם המצח של "הַפְּלִשְׁתִּי"...
***
"וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן"
"וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי"
"וַיְמִתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד-דָּוִד"
"וַיָּרָץ דָּוִד"
"וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי"
"וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ"
"וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ"
"וַיְמֹתְתֵהוּ"
"וַיִּכְרָת-בָּהּ אֶת-רֹאשׁוֹ"
"וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם"
"וַיָּנֻסוּ"...