מאת: אראל
אל:
נכתב ב: 02:06:37 09.04.2006, כתוספת/תגובה ל: ד:ח-לז אלישע והשונמית I
האישה יכולה לתת אוכל לאלישע כי היא "אישה גדולה" כלומר עשירה, שמאגרי האוכל שלה החזיקו מעמד למרות הרעב.
וייתכן שהאישה היא לא כל כך עשירה, אבל היא "אישה גדולה" במעשיה - כמו האישה בסיפור המקביל (מל"א יז), שהיתה מוכנה לחלוק את פת לחמה האחרונה עם הנביא, למרות שהיה רעב גדול (וגם שם הנביא החיה את בנה!)
אמנם, הסיפור עם הקוצרים מראה שלפחות הסיפור הזה - על מותו של הבן - לא קרה בעת רעב. כמו כן, מהמשך הספר (ח:א) אנחנו למדים, שהרעב הגדול התחיל רק אחרי שאלישע החיה את בנה של האישה (אבל ייתכן שהיו שתי תקופות של רעב בימי אלישע).
לגבי גדודי ארם - אלישע לא ממש פחד מהם, כי ה' גילה לו "איפה ארם נחיתים".
בכל
מקרה, ייתכן שלפחות תחילת הסיפור ("ותחזק בו לאכול לחם") קרתה זמן קצר
אחרי הסיפור הקודם, כלומר בימי יהורם; והמשך הסיפור נכתב כאן כדי לשמור על
הרצף בסיפור.
בן כמה היה בנה של השונמית כשאלישע החיה אותו? יהורם מלך ישראל מלך
12 שנה, והרעב נמשך 7 שנים, ולכן הרעב התחיל לכל המאוחר בשנה החמישית
ליהורם. אלישע התחיל לפעול קצת אחרי תחילת מלכותו של יהורם (אחזיה מת עוד
בימי אליהו). בוודאי עברו כמה חודשים עד שהוא הבטיח לשונמית "
כעת חיה את חובקת בן
". עברה עוד שנה עד שהבן נולד. מכאן נראה שהבן היה בערך בן 3½ כש
יצא אל אביו אל הקוצרים
, מת וקם לתחיה. זה גיל קצת צעיר אבל אפשרי.