תוספת ל: בראשית א

מאת: חגי הופר

אל:

"בראשית ברא אלהים" (בראשית, א', 1).
מהו 'בראשית'? אם אנו אומרים בראשית של משהו, יוצא מזה שהיה משהו אף קודם לזאת, שמשמש כמצע. ניתן לומר, כי צרך לכתוב, 'בראשית הייתה ראשית', אלא שמטבעה של השפה שהיא בולעת כפילויות כאלה, אלה שהן נשארות גלומות בתוכה. עוד, למה נאמר 'בראשית' ולא 'ראשית'? יש כאן ב', שמשמעה 'בתוך'. בהקדמת הזוהר, מאמר השושנה, מובא שכל האותיות בקשו שתפתח בהן התורה והאות ב' נבחרה. כלומר - המילה הראשונה התנ"ל - וכך לפי הנוסח המקורי שלא ולא לפי נוסח תרגום השבעים, שם נכתה "אלהים ברא בראשית" - מורה על כך שהעולם נברא בתוך ומתוך משהו גדול יותר. אפשר לקרוא לו אינות, כך שהבריה היא יש מאין, ואולם אפשר לקרוא לו גם ישות, שהרי החכמים מונים כמה דברים שקדמו לבריאה, והם כסא אלהים, התורה, שמו של משיח. וכמאמרם - הביט הקב"ה באותיות התורה וכך ברא את העולם. עוד יש לשים לב, כי המילה ברא, משמעה בעצם 'ילד', מלשון בר, בן. ובן משמעו בנה. ומשמעות אחרת של בר היא הבר והתבן, כמו ב - "מה לתבן את הבר", שוב - הפנים והחוץ. ובר הוא גם הטבע, כמו ב-חמור-בר, למשל. ואם הזכרנו את הקבלה, יש להזכיר גם את תיקוני הזוהר, בהם מובאים שבעים דרכים שונות לקרוא את 'בראשית', ואנו הוספנו לכך עוד דרך אחת, כזכור, מלשון ראש, עם מקביליו, כורש, כרייסט, קרישנה. ואולם לזאת יש להוסיף, כי נראה, כי לא בכל אופן אפשר לעשות דרשות, כי אחרת - לאן נגיע? ובכל אופן יש להזהר בכך. על חשיבות האין בבריאה אפשר לקרוא בספר "חוקת עולם ורזי עולם" מאת הרב אלכסנדר י' שפרן, הפרק "מההויה אל האין", עמ' 222-224.