מכתב גלוי לעדת הקראים ולכל בני ישראל בדבר מועדי יהוה

(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:

(יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ:

(יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:

(יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:

בספר הנביא עמוס פרק ח כתוב: (ט) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר:(י) וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר: = זה ליקוי חמה
חַגֵּיכֶם = בכסה ליום חגנו
ואכן כל בר דעת שמבין מעט אסטרונומיה יודע שליקוי חמה יופיע רק בכסה כשהירח מכוסה ונסתר והכסה ליום חגנו וחגנו בחמישה-עשר לחודש אם זה חג המצות או חג הסכות ועתים רבות גם חג השבועות

ירח ימים = חודש ימים

ספר איוב פרק כו כתוב:
(ט) מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ:
(י) חֹק חָג עַל פְּנֵי מָיִם עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חשֶׁךְ:
  פְּנֵי כִסֵּא = חֹק חָג

(ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ:(ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

ספר תהילות פרק [81] פא כתוב:
(ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ :
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר = כשבתורה כתוב חודש אז הכוונה לראש חודש מלבד אם צויין מועד לחודש למשל
ספר שמות פרק יט
(א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: לאמור בראש החודש השלשי
בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ : כשהירח מכוסה ביום הארבעה-עשר או החמישה-עשר לחודש לאמור במחצית החודש

עליכם לדעת כי למעשה יש שתי לוחות ירח לבני ישראל
לוח אחד יחל בראש חודש ניסן כאשר הירח מלא ועל פי לוח זה יהיו מועדי ישראל
והלוח השני הוא למעשה לוח גזר שחודשו יחל מכסה לכסה ואכן תחילת לוח גזר בחג האסיף ככתוב בלוח גזר " ירחו אסיף " הוא הלוח לשנת האדמה השמיטה והיובל לאמור לוח חקלאי שיחל כמובן מהחריש ומועדו ככתוב בספר דברים פרק 31
(י) וַיְצַו משֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:
שימו לב כי כתוב במפורש מקץ שבע שנים לאמור בתם שבע שנים שלמות כל מחזור בן שבע שנים משנת השמיטה בחג הסכות עד השמיטה הבאה
חג הסכות הוא חג האסיף
ובספר שמות פרק כג כתוב:
(יד) שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:
(טו) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:
(טז) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:
(יז) שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהֹוָה:
ובספר שמות פרק לד כתוב:
(כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:

הנה אתם רואים במו עיניכם כי חג הסכות הוא חג האסיף אשר כתוב בצאת השנה לאמור כשהשנה מתחילה לצאת וחג האסיף תקופת השנה לאמור בתום השנה כשהשנה מקיפה שנה אחת שלמה ומגיעים שוב לחג הסכות הוא חג האסיף על כן רבותי ראש השנה של הרבנים זה כבר חג הסכות בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ הוא אשר אני אומר כי בני ישראל כולם מאחרים את המועד בשבועיים [או מקדימים בשבועיים כי גם אינם מעברים עיבור נכון את השנה]
השכילו לדעת כי בשנת החמשים בתורה מקדשים את שנת היובל ביום הכפורים חמישה ימים לפני שמיטת היובל בחג-הסכות אז מדוע אתם מקדשים את שנת היובל ביום הכפורים בעשור לחודש תשעה ימים לאחר ראש השנה של הרבנים ושלכם הקראים הן זה לא יעלה על הדעת אומנם אתם קוראים לראש השנה של הרבנים יום זכרון תרועה ככתוב בתורה אבל בפועל השנה שלכם מתחלפת בראש השנה של הרבנים ולכן זה לא יתכן
אני מקוה שהבנתם ותשנו את לוח השנה שלכם כי לבני ישראל בימי קדם ראש החודש היה ירח מלא וכך התבשר לכל שבטי ישראל מתי ירח אדר עצם המילה ירח אדר מעידה כי ירח מלא בראש חודש אדר וכי לבני ישראל בימי קדם לא היו אמצעים משוכללים או טלסקופים כאשר יש היום

בשלשת הימים שלפני פסח מצרים היה חושך לילה שלשת ימים לאמור סמוך לכסה ביום חגנו חג המצות ולא היה ירח מלא להאיר למצרים
הקדוש ברוך הוא לא הכה את מצרים בעיוורון בסנורים כי הביא עליהם לשלשת ימים [יממות] מכת חושך וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וכי מצרים ראו רק את הככבים ללא ירח כי הירח היה נסתר ומכוסה לאמור בכסה

וכעת ברצוני לדבר על עוד מועדים כי גם את ספירת העומר אינכם סופרים נכונה ולא רק בגלל הפרש השבועיים שכתבתי לכם עד עתה
כי בספר ויקרא פרק כג כתוב:
(ט) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן:
(יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהֹוָה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן:
(יב) וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהֹוָה:
(יג) וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהֹוָה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין:
(יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם:
(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:

אתם הקראים סופרים בטעות את יום הנפת העומר ממחרת השבת שבתוך שבעת ימי המצה ואני שואל אתכם איכה יתכן דבר כזה הלא כתוב לכם למאור עיניים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
ומדובר כמובן על לחם חמץ אז האם אתם אוכלים לחם חמץ החל ממחרת השבת שבתוך שבעת ימי המצה
ואם תאמרו שהכוונה פה ללחם עוני [מצות] האם אתם תחלו לאכול מצות רק החל ממחרת השבת שבתוך שבעת ימי המצה
לכן בני העדה היקרים ממחרת השבת זה לאמור ממחרת השבת שאחרי שביעי של פסח ואז כעבור שבע שבתות תמימות חג השבועות יוצא יום ראשון כמובן בכסה ליום חגנו בסביבות החמישה-עשר לחודש [יומיים או שלוש לכאן או לכאן בגלל מהלך הירח]

עד הנה דברי

בברכת שנה טובה לכל בני העדה ולכל בני ישראל

--

מורה לתורה משה דַיָּן