קוד: דה סוסיר והתנ"ך: תהו ובהו קודם ללשון בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: חגי הופר
אל:
כפי שאנו רואים, על פי התיאור בבראשית תחילה היה תוהו ובוהו ואחר-כך העולם נברא במאמר, במילה.
הדברים מתאימים לתיאור הבלשני של אבי הסמיוטיקה פרדיננד דה-סוסיר, כפי שהוא אומר בספרו – "קורס בבלשנות כללית":
"מבחינה פסיכולוגית, אם נתעלם מביטוייה על ידי המילים, מחשבתנו אינה אלא גוש נטול צורה ומעורפל. מאז ומתמיד היו פילוסופים ובלשנים תמימי דעים בעניין זה: בלא סיועם של הסימנים איננו מסוגלים להבדיל בין שני רעיונות בצורה ברורה וקבועה. המחשבה כשלעצמה היא בחזקת חומר חסר צורה ששום דבר בו אינו בהכרח מתוחם. אין רעיונות קבועים מראש ודבר אינו נבדל בטרם הופעתה של הלשון" (עמ' 177).
כך בנוגע למחשבה וכך גם לגבי 'החומר הקולי', הצלילים – הם אינם מובנים עד אשר הלשון עושה בהם חיתוכים. ולדעת דה-סוסיר בעיקר טענתו הלשון היא המאחדת שני החלקים הבלתי-מוגדרים אחד עם השני בסימן הלשוני, שמורכב ממסמן ומסומן, בהתאמה לצליל ומחשבה.
עד כאן התיאור התנ"כי מתאים ומקביל לתיאוריה הסוסיריאנית, אך בהמשך התיאור כבר לא נמצא כזו התאמה, שהרי כתוב -
בראשית ב20: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו."
אך דה-סוסיר מתנגד לרעיון פשוט זה שקודם היו דברים ואחר-כך קראו להם בשמות (וראה עמ' 117-118).