קוד: בראשית ברא = בתחילת בריאת- בתנ"ך
סוג: פרטים1
מאת: מתן
אל:
האם המילה "בראשית" היא מילה הנסמכת (מילה נסמכת=קישור ודיבוק של שם אחר שיש לו שייכות עמו, והתי"ו מורה על המילה "של", כמו חכמת שלמה - החכמה של שלמה), או שמא היא מילה בפני עצמה?
רש"י כבר כותב: "אין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו (ירמיה, כ"ו, א') בראשית ממלכות יהויקים, (בראשית, י', י') ראשית ממלכתו,
(דברים יח ד) ראשית דגנך, אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו'כמו בראשית ברוא. ודומה לו (הושע א', ב') תחלת דבר ה' בהושע, כלומר תחלת דבורו של הקב"ה בהושע,
ויאמר ה' אל הושע וגו'."
כלומר לפי רש"י, המילה בראשית היא נסמכת, ויוצרת את המילים "בראשית ברוא".
האבן עזרא כותב: "ויש אומרים כי בראשית לעולם סמוך והטעם בראשית הערב או הלילה או החשך והנה שכחו "וירא ראשית לו" (דברים ל"ג) ויש אומרים שהבי"ת נושא בלי טעם וטעמם שלא יעלה על לב שאין ראשית לשמים ולארץ על כן אמר בראשית ולפי דעתי שהוא סמוך כמו "בראשית ממלכת יהויקים" (ירמיה כ"ו, א') ואל תתמה איך נסמך על פועל עבר והנה כן "תחילת דיבר ה'" (הושע א'), "קרית חנה דוד" (ישעיה, כ"ט א') והטעם יתברר לך בפסוק השני."
רבי שלמה זלמן נעטטער מירושלים, הכין פירוש על האבן עזרא, שכפי שאתם יכולים להיווכח מפסוק זה - הוא מעט קשה (צריך לדעת דקדוק כדי להבינו).
אמר הראב"ע שיש אומרים שבראשית הוא לעולם סמוך. הטעם הוא שכל השמות שיש בתורה שיש להם את האות תי"ו בסוף מורים על מילה נסמכת.
על דעה זו מקשה הראב"ע - איך נוכל לומר שמילת בראשית היא סמוכה לתיבה שאחריה שהיא "ברא", הלא הוא פועל בזמן עבר ולא שם מהשמות, והסמיכות שייכת רק בשני שמות זה אחר זה?
זה כאילו אמר "עם ראשית", ויש לו איזה משמעות, אבל אין לו טעם. הדיעה הראשונה של ה"יש אומרים" אינה נותנת טעם על איזה משמעות הבי"ת מורה. אם על מקום, על זמן או על כלי.
בקיצור, דעתו של האבן עזרא: אין דעתו של האבן עזרא כדעת ה"יש אומרים", האומרים שתמיד תהיה המילה ראשית סמוכה, אלא לפעמים היא סמוכה ולפעמים לא. אך הוא מסכים עם ה"יש אומרים", שבראשית כאן הוא סמוך, אך הוא מסתייג וסובר שלא תמיד סמוך, לפעמים כן ולפעמים לא. בעצם נוכל לומר שהוא מסכים עם רש"י בעניין זה.
אך אם נשאל - איך בראשית הוא נסמך? הלא ברא הוא פועל עבר, והנסמך צריך להיסמך על שם העצם???
עונה לנו האבן עזרא - "אל תתמה", כי יש דומה לו במקרא, בפסוקים: "תחילת דיבר ה'" (דיבר בפועל עבר), "קרית חנה דוד" (והוא גם כן עבר).
הערה:
על הפסוק "וירא ראשית לו" שבדברים ל"ג, דעתו שבמילת ראשית, אין התי"ו מורה על סמיכות.