עקב אכילס

קוד: עקב אכילס בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: חגי הופר

אל:

עקב אכילס בתנ"ך
על עקב אכילס, מתוך ויקיפדיה:
"עקב אכילס הוא ביטוי שבא לתאר נקודת חולשה, לרוב אצל מי שחזק וחסין למראית עין.
מקור הביטוי בסיפור מתוך המיתולוגיה היוונית. אמו של אכילס, הנימפה תטיס, טבלה אותו בנהר הסטיקס בהיותו עולל, מכיוון שחששה שמא ייעשה ללוחם וימות בקרב. מהטבילה בנהר נעשה כל גופו של אכילס בלתי פגיע מלבד עקבו. זאת מכיוון שכאשר הוטבל אמו החזיקה בעקבו, וכך איבר זה לא נגע במים.
על פי אחת הגרסאות של הסיפור, בעת מלחמת טרויה, שאכילס היה מגיבוריה הבולטים, נורה אכילס בעקבו על ידי פאריס, נסיך טרויה, בחץ מורעל שהונחה על ידי אפרודיטה, ומת. כך נפל גיבור שנחשב בלתי מנוצח מפגיעה פשוטה בעקב".

השווה יחסי האיבה שבין עקב האדם וראש הנחש בבראשית:
בראשית ג15: "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב".
וכן השווה היאבקות יעקב עם המלאך:
בראשית לב26: "וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו".
כאן זו אמנם כף ירך, אך יתכן שמדובר דווקא בעקב, וכן שמו של יעקב נגזר מהמילה עקב.
נראה אם כך שיש מסורת ארוכה ומגוונת לעקב כנקודת התורפה.

והשווה עוד:
בראשית מט17: "יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור".
ואולי גם:
ירמיהו יג22: "וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך".
תהלים מט6: "למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני".