מאת: חגי הופר
אל: hoffer1 @ netvision.net.il
נכתב ב: 02:21:08 28.12.2009, כתוספת/תגובה ל: בראשית ד
מאז ועד היום אנו שומעים את אנשי-למך מתהללים במעשיהם הרעים: פוצצתי אותו במכות, הלו אל תתעסק איתי, הנקמה המתוקה בדרך אליך... למך כערס מצוי. או למך אותיות מלך? ואולי אפשר גם ללמוד מפה שלא רק ההתהללות במעשים הרעים היא שלילית, אלא אף כל התהללות-עצמית, כל האדרת-אגו, היא כזו. ובפני מי עושה למך את ה'דאו'ינים' שלו? בפני נשיו. כך שאפשר לומר שכל התפארות-עצמית שכזו יש לה אותו מניע, בחינת הטווס המשויץ בנוצותיו. ואולי לא צריך להתלונן כל-כך על למך, כי אחרי הכל מדובר אצלו במסורת משפחתית ועל-כן 'זה מה שהוא למד בבית', בחינת 'מעשה אבות סימן לבנים', רק שעל דרך השלילה. (ועוד כבר אמרתי פעם שכנגד מספר 77 של נקמה של למך מופיע אותו מספר לגבי סליחה אצל ישוע הנוצרי).