"והנני משחיתם את הארץ"

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

"והנני משחיתם את הארץ" (ברא' ו, יג).

"את הארץ. הצעות שונות הוצעו כדי לפרש מלים אלו או לתקן אותן:

א. מאת הארץ (רש"י פירוש ראשון, ראב"ע פירוש ראשון, וכן גראץ, המכפיל את המם הסופית הקודמת וגורס מאת הארץ, וכן אחרים הגורסים מן הארץ או מעל הארץ);

ב. הנני משחית אותם ואת הארץ (ראב"ע פירוש שני, וכן אחדים מן החדשים, הגורסים ממש, על סמך תרגום השבעים: והנני משחיתם ואת הארץ, או והנני משחית אותם ואת הארץ);

ג. והנני משחיתם, כלומר שאני משחית את הארץ (יעקב);

ד. תיקונים אחרים, כגון: והנני משחיתם כי הם משחיתים את הארץ (בודה); והנם משחיתים את הארץ (גונקל); והננו משחיתים את הארץ (ארדמאנס, הרואה בתיקונו זה, שהוא עצמו הכניס לתוך הכתוב, ראיה לסברתו, שיש בתורה סיפורים פוליתיאיסטים);

ה. יחד עם הארץ (ת"א, פשיטא, וולגתה, רש"י פירוש שני, וכן אחרים ממפרשי ימי הביניים וממפרשי זמננו".

(קאסוטו, "מנח עד אברהם", בתוך: "פירוש על ספר בראשית", מאגנס תשכ"ה, עמ' 39).

 

קאסוטו עצמו מצדד בפירוש החמישי וטוען שאין בעיה לשונית לפרש כך וגם לא תוכנית. אך אני חולק עליו – את במשמעות עם בא רק לעיתים נדירות בתנ"ך ואין הוא נפוץ (אף שבהערת אגיב אעיר שניתן להשוותו לET=ו הצרפתי).

לי נראה יותר הפירוש השלישי, של בנו יעקב, שבדרך כלל קרוב ברוחו לקאסוטו עצמו ומפרש את הכתובים בצורה הוליסטית, ואף שלא קראתי את פירושו המלא כאן. אסביר: פעמים רבות פרשנים חדשים מסבירים כגון אלה כ"הוספה בשולי הגיליון", הוספה מבארת ומאוחרת. אך גם בלי הצורך לטעון לאיחור ההוספה, ניתן לטעון בקלות שיש כאן תוספת ביאור, כמו אומר "כלומר...". שיטת כתיבה כזו הרבה יותר נפוצה במקרא מאשר את=עם, שכאמור מופיע רק במקרים נדירים.

 

בשולי הדברים אוסיף, כי כדאי לקרוא גם את פירושו למילה "חמס" בפרשת המבול, לא כגזל, כדעת חז"ל, אלא ככל מעשה רשע ועוול. הוא מביא ראיות רבות ומוצקות לדבריו.

עוד כדאי להעיר בכלליות, כי קאסוטו ידוע בדחייתו את תורת התעודות ואף הקדיש לכך ספר שלם, וכן הוא נוהג כאן. ועדיין, אין הוא יכול להתעלם מממצא ביקורתי אחר, והוא ההשוואה לסיפורי מבול נוספים שהתגלו.