תגובה למאמר על הנשמה

מאת: חגי הופר

אל: hoffer1 @ netvision.net.il

תגובה למאמר של הראל - נשמה
"ויגוע כל-בשר הרמש על-הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל-השרץ השרץ על-הארץ וכל האדם. כל אשר נשמת-רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו" (בראשית, ז', 21, 22).
אולי מכאן אפשר ללמוד שגם לבהמה יש נשמה? והוא מה שאמר בקהלת (ג', 21) - "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ". כמו כן, גם לאדם וגם לבהמה נכתב שיש "נפש חיה" (בראשית, א', 24; ב', 7).

למרות שלפי יהושע, יא', 14 - "וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל, רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם, לא השאירו כל נשמה" עולה כי נשמה היא רק האדם, אכן.

חוץ מזה, את הכתוב באיוב, כו', 4: "את מי הגדת מלין, ונשמת מי יצאה ממך?", שמדבר, כך נראה, מעניין העתקת מילים, וכבר דנתי בזה פעם, אפשר אולי לראות, למי שמחפש את זה, כרמז היחיד בתנ"ך לאפשרות של גלגול נשמות. ביהדות בקבלה מדברים על כך, אם כי רס"ג בספרו "אמונות ודעות" שולל אפשרות זו.

איוב, ד', 9 - "מנשמת אלוה יאבדו, ומרוח אפו יכלו" נראה לי הוא מה שהרמב"ם קרא האנשה. ממש כמו הביטוי הציורי במשלי, כ', 27 - "נר ה' נשמת אדם, חפש כל חדרי בטן". אם כי האיחוד של נשמת אדם ונשמת ה', או גם רוח ה', מזכיר את הנאמ על אדם, שנברא "בצלם אלוהים" (בראשית, א', 27).

ראוי עוד לומר, כי מבחינת ההבדל בין נשמה זה ששורשו נשם לנשמה-חרבה ששורשו שמם, כי בעצם לשניהם אותו שורש בסיס - שם, שהרי האות נ' נוספה לשורש, כמו גם האות הכפולה מ'. נראה לי גם שיש כאן חיקוי צלילי, שהרי הש' היא המחשה של הנשימה. והרוח, שהיא נשמת אלוה האמורה באפשר, הרי מחריבה.

עוד ראוי לציין, כי על הפסוק בישעיה, נז', 16 - "כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" אומרים חכמי היהדות, בספר "תניא", כי מכאן שיש לאדם שתי נשמות, בהמית ואלוהית, בהקבלה ליצר הטוב ויצר הרע, אף כי מהפשט הוא מדבר על כלל נשמות העולם וכתובים אחרים אכן מדברים רק על נשמה אחת לאדם.