מאת: רמי ניר
נכתב ב: 19:00:23 13.02.2011, כתוספת/תגובה ל: בראשית יב
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ...
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיּוֹאמֶר אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ
וְהָיָה כִּי-יִרְאוּ אוֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זוֹאת וְהָרְגוּ אוֹתִי וְאוֹתָךְ יְחַיּוּ אִמְרִי-נָא אֲחוֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ...
וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה כִּי-יָפָה הִוא מְאוֹד וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אוֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה...
(בראשית יב' 10 - 15)
מוכח בקטע ההיסטורי הנ"ל כי אמנם בשפת מצרים הקדומה משמעותו של הסמל "פרעה"="בית גדול"="פירמידה"...
ואמנם... "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה"...
כלומר... ללא ספק נלקחה האשה אל הארמון להיות שותפת לחיי הנצח בתחום ההיסטורי של "פירמידה"="בית גדול"="פרעה"...
אולם... ללא ספק "וַתֻּקַּח" מעיד על סכנת היפוך היסטורי אשר ריחפה על גורל הנצחיות של "פירמידה"="בית גדול"="פרעה" כאשר יבוא ההיפוך כגורל של "וַיֻּקַּח"...
כדאי להדגיש כי בנוסף קיימת הקבלה סמלית - כדלקמן:
"וַיּוֹאמֶר אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ" - לעומת - "וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה"...
כלומר... מתועדים "שָׂרֵי פַרְעֹה" ולא מתועדים "חרטומים"...
לפי-כך, לשון נופל על לשון (שרי) לחיזוק המומנט ההיסטורי...
ובהקבלה דומה... "הִקְרִיב" מאזכר את ההיפוך בפוטנציאל של "קורבן"="וְהָרְגוּ אוֹתִי"...
ושם (פסוק 17)... "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדוֹלִים וְאֶת-בֵּיתוֹ עַל-דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם"...
אם-כך... סכנה ריחפה על "בֵּיתוֹ"="הפירמידה"="בית גדול נצחי"...
ואמנם... מלך מצרים "פרעה"="בית גדול" חשש לאבד את "בֵּיתוֹ"="נצחיותו"...
על-כן... כדי להציל את הפירמידה הפרעונית אברם לא הוצא להורג על מעשהו אלא להיפך אברם זכה לכבוד ושולח לחפשי על רכושו כולל זה שנתן לו "פרעה"="בית גדול" - כדלקמן:
וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיּוֹאמֶר מַה-זּוֹאת עָשִׂיתָ לִּי
לָמָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא...
לָמָה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִוא וָאֶקַּח אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה...
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ...
וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתוֹ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ...
שם (פסוקים 18 - 20)