הצקות פלישתים בגלל חטא אברהם בגרר? השלמה לרמב"ן

קוד: הצקות פלישתים בגלל חטא אברהם בגרר? השלמה לרמב"ן בתנ"ך

סוג: מניעים1

מאת: חגי הופר

אל:

בראשית פרק יב, פסוק י:
וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
רמב"ן אומר שחטא אברהם שאמר על שרה אחותי היא:...ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא

אבל במקרה אבימלך בגרר קורה אותו דבר (וכן עם יצחק אחר-כך):
בראשית כ2: "ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה"
אבל שם רמב"ן לא אומר דבר.
ואולי אפשר לומר, על משקל מה שהוא אומר במקרה מצרים: "ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה", שבמקרה אבימלך – על המקרה הזה נגזר על זרעו ההצקות הבלתי פוסקות מעם פלישתים.