אבימלך ואברהם על אודות הבאר

פסוק

אבימלך

אברהם

( כב )

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה :

( כג )

וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ :

אתה חייב לי

( כד )

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ :

הענות חיובית קצרה ונחרצת

( כה )

וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ :

תוכחה תוך שמירה על כבודו של אבימלך שהרי האחריות לגזל מוטלת על העבדים.

( כו )

וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם :

דברי הצטדקות ארוכים במקום שתי מילים " הבאר שלך "

( כז )

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית :

אברהם ממשיך במימוש הענותו לכריתת ברית. למרות שהבאר לא הוחזרה

( כח )

וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן :

אברהם שם מלכודת

מי שהוא כל כך צדיק בדיבורים בודאי לא יטול גם שבע כבשות שאינן חלק מהמתן הכללי.

( כט )

וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה :

אבימלך אינו יכול ליטול את הכבשות מבלי לברר האם הן מיועדות לו. הוא הרי צדיק שאינו נוטל את מה שאינו שלו

( ל )

וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת :

אברהם אומר לו את הכבשות תיקח לך שהרי באמת אנחנו רואים שאינך נוטל את מה שאינו שלך וזאת העדות שגם את הבאר לא נטלת והיא שלי.

( לא )

עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם :

( לב )

וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים :

זאת כבר ברית חדשה שהיא מקיימת את ההסדר החדש בו הבאר הוכרה שהיא בבעלותו של אברהם.

( לג )

וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְקֹוָק אֵל עוֹלָם :

מי שנוהג כדלעיל עם שכניו, מביאם להודות בצדקתו, יכול לקרוא ללא חשש בשם ה ' אל עליון ואינו צריך לחשוש שבעצם יצמח מזה חילול ה'.

( לד )

וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים : פ

וגם לגור בשלווה באין מחריד בארץ פלישתים ימים רבים

מספר המילים שהתורה מצטטת מפיו של אבימלך

53

מספר המילים של אברהם

17

נקודה מעניינת :

חז " ל קבעו את גירוש הגר וישמעאל ואת הפרשה הנ " ל כקריאת התורה ליום טוב ראשון של ראש השנה וקריאת פרשת העקידה נדחתה ליום השני של ראש השנה צא ולמד מה המסר שביקשו חז " ל להעביר לנו לגבי חשיבות ההתנהגות האנושית עם הסובבים אותנו כתנאי הכרחי מקדים למעשה הדתי האולטימטיבי