סיפורים מבראשית - וירא

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

סיפורים מבראשית – וירא

השבוע אנו קוראים את הסיפור המזעזע והיסודי של עקדת יצחק (נורא או נורא-הוד, מה שבטוח "נורא"), אב מתכוון להרוג את בנו במצוות האל, אך עוד קודם לכן אברהם מגרש את ישמעאל בנו עם הגר אימו למדבר. כלומר, יש כאן שני סיפורים על מתח בין אב ובנו. היכן עוד בספרות או בקולנוע אב מתכוון להרוג את בנו, או מגרש אותו? אם זה ספיציפי וקשה מדי אפשר לבחור כל סיפור שיש מתיחות או ריב בין אב ובנו.

עוד בפרשה – אברהם מארח את שלושת המלאכים המבשרים לו על הולדת יצחק, כך שיש כאן את נושא הכנסת האורחים. אברהם מתווכח עם אלוהים על גורל סדום, אך אלוהים הופך אותה לבסוף. לוט בורח, אשתו הופכת לנציב מלח ושתי בנותיו שוכבות אתו, כך שיש פה גם את נושא גילוי העריות (עסיסי התנ"ך, אה?). גם לאבימלך אברהם אומר כי שרה אחותו והסיפור הזה חוזר. לאחר מכן הוא כורת אתו ברית. אפשר להתייחס אף לסיפורים אלה, מי שרוצה.

בהצלחה!

 

גאולה: ב"אדיפוס המלך" אביו של אדיפוס שומע את הבשורה שבנו עתיד להרוג אותו והוא מחליט להקדים תרופה למכה ולהרוג את בנו קודם, אך ממלטים את אדיפוס והוא ניצל. בסופו של דבר הוא אכן הורג את אביו (מבלי לדעת שהוא אביו) ושוכב עם אמו יוקסטה (מה שמתחבר גם לסיפור גילוי העריות של לוט ובנותיו). כאשר מתגלה האמת, יוקסטה תולה את עצמה ואדיפוס מעוור את עיניו.

 

חגי: תודה גאולה, זה אכן קלאסי. בספר "לפני ולפנים" קראתי על סיפור עקדת יצחק כתסביך אדיפוס מהופך, כאשר יש בו אחדות היפוכים מסוימת. תודה!

 

אתי: בספר "אחים" מאת מיכאל בר-זוהר מסופר על שני אחים רוסים, בניה של משוררת שהוצאה להורג בהוראת סטאלין. היא מותירה אחריה שני בנים, האחד בנו של בעלה הראשון, שנרצח גם הוא, והשני בנו של בעלה השני, איש ה-ק.ג.ב. ההחלטה על גורלם של השניים נתונה בידי השני: בן אחד יורחק לארה"ב, ואחיו יישלח לבית יתומים. מה עומד מאחורי ההחלטה, וכיצד תשפיע לצמיתות על חייהם? כדאי לקרוא כדי לגלות.

 

לי-את: סרט; ׳זוהי סדום׳, חברי ׳ארץ נהדרת׳ בתגבורת משעשעת של מוכשרים כמו מוטי קירשנבאום שהשבוע מצוין 30 למותו, בפרשנות משעשעת לסיפור לוט אברהם וסדום.

ובספרות, בדרך קצת שונה עולה לנגד עיני, ׳אשה בורחת מבשורה׳ של דויד גרוסמן שהוציא את הספר לאחר ששכל את בנו במלחמת לבנון השנייה, על אמא ששולחת את בנה לצבא, אבל עוזבת הכל ובורחת כשיש לה הרגשה שהבשורה המרה על מות בנה ממתינה לה.

 

חגי: תודה. באמת יש גם את הצד הנשי במשוואה. לפי חז"ל שרה מתה מיד כששמעה שאברהם התכוון לעקוד את יצחק בנה, וכך הפרשה הבאה היא "חיי שרה".

רבקה: תודה חגי, דמותו של אברהם היא מורכבת, מחד גיסא הוא אבי האומה , "לך לך.....הוא שינוי מהפכני בחייו שלו ובהתווית הדרך החדשה לבאים אחריו, הכנסת האורחים שלו, אומץ לבו בעמדו לפני אלוהים שלא יהרוס את סדום" השופט כל הארץ לא יעשה משפט......." נדודיו בארץ כנען ויחסיו עם עמי כנען, אך יחסו להגר ולבנו ישמעאל, וכן יחסו " הבוגדני" לשרה פעמיים בגרר ובמצרים הם מאידך גיסא ממש לא אנושיים.

עקדת יצחק לא מובנת לי, מדרשים רבים נכתבו על משמעותה. רשמתי את שם הספר.

אתי כתבה כאן על שני האחים, ארחיק יותר ואזכיר שבשואה אמהות נאלצו לבחור בבן אחד שיחיה, וכן ניתן להזכיר את הסיפור המהמם של "חנה ושבעת בניה"

 

חגי: תודה רבקה. אני מניח שאת מתכוונת גם לספר "בחירתה של סופי"

 

גאולה: חגי ורבקה, הסופר יהושע ירושלמי, ניצול השואה, כתב בספרו על מקרה שאם לכמה ילדים שעמדו להיות מוצאים להורג התחננה בפני קצין הס"ס: "תשאיר לי לפחות ילד אחד" והוא צחק צחוק שטני ואמר לה: "תבחרי". האישה האומללה איבדה את עשתונותיה. לבסוף התחננה להיות מוצאת להורג עם ילדיה. ואז אמר קצין הס"ס: "תלך הכלבה עם גוריה". זהו תיאור של מקרה שהיה.

 

נורית: יש עוד שני ספרים כאלה. "בחירתה של סופי" וספר של יעל דיין "שני בנים למוות"

 

חגי: אני עצמי חשבתי על הסרט (על פי ספר) – "פדרה פאדרונה" של האחים טביאני, שם יש אב עריץ שהבן מורד בו. כך זה מתואר בביקורת:

"לדבר אחד גָּווינוֹ לא הסתגל במשך השנים: ליחסו הברוטלי,האלים ,המשפיל של אביו כלפיו,אולם הפחד מפני האב היה כל כך טבוע בנפשו שלא הצליח למרוד בו עד גיל 18.

גָּווינוֹ בתהליך עיקש ולמרות התנגדות האב הצליח ללמוד תווים כדי לנגן על אקורדיון ובתוך כך ניצת רצונו העז ללמוד. האפשרות היחידה הייתה דרך גיוסו לצבא כמתנדב .למרות עיקשותו של האב- גָּווינוֹ היה יכול לממש זאת כי החוק עמד לצידו".

http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=74495

 

רבקה: גאולה יקרה, תיקון קטן לגב שמו של מחבר הספר שכתבת אודותיו, זהו אליעזר ירושלמי, והוא היה מורי ומחנכי ארבע שנות התיכון. הוא ניצול גיטו שבלי שבליטא. ספרו "ילדי השואה" ניתן לי עם הקדשה אוהבת.

אצטט מספרו רק כמה משפטים הנוגעים לעניינינו.. "......ילדיה שהושיטו ידיהם לאמם והתחננו בעיניהם כאומרים: הצילני!- עבר הזמן- הודיע געקע בקול חוגג ורמז לעוזריו להוביל את הילדים למכונית. אז זינקה שרה -רבקה בפעם האחרונה וצעקה בקול- רצחני ביחד עם ילדי! - האוקראינים רצו לנתקה מעל המקום- אך געקקע אמר בלעג: תלך הכלבה אחר גוריה. ורצונה של שרה רבקה נעשה- היא הוצאה ביחד עם ילדיה...." (ורק במאמר מוסגר, שלא יעז אדם מישראל ולו ברמז להשוות אותנו לנאצים ולעוזריהם)

מתוך הסיפור "רבת בנים אומללה" עמ'נז. עדות נכונה ומצמררת.

 

גדי: אכן פרשה עמוסת נושאים... לא חשבתי על סדום ועמורה ועל דרזדן או הירושימה, אולי על פומפיי וימיה האחרונים, הדוניזם בשיאו ומשום מקום התפרצות הר געש, גזים רעילים שחנקו את כולם ואז עשרים מטר של אפשר ולבה שקברו הכל....

הנה גם מאמר שלי על העקדה למעוניינים

http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/sacrification.html

שבת שלום

 

רבקה: אני זוכרת את פירושו של רשי למילים "וילכו שניהם יחדיו" ממנו משתמע, שהאב ובנו הלכו בלב אחד, השאלה אם יצאו מן המבחן הזה, תהא מטרתו אשר תהא, גם כן בלב אחד. היבטים שונים גם באמנות. חן חן גדי על מה שהבאת, ושבת שלום.

 

זהר: חגי- קראתי מרותק. תודה. אמנם מדובר על מערכת יחסים בין אב לבן אך הדברים לקחו אותי לילדות המורכבת, המטלטלת, שמספר עליה עמוס עוז בספרו ׳סיפור על אהבה וחושך׳, ועל ילדותו ונערותו בצל אמו הנוגה, הדיכאונית ואביו הכותב, האינטלקטואל, שלעיתים מנותק לגמרי מהווית החיים של ילדו. והעקידה, אקט לקיחת חיים מתוכנן, הזכירה לי את השבר הנורא שחווה הילד עמוס עוז כשאמו התאבדה. ומחשבה שעלתה בראשי היא איזו ילדות חווה יצחק הקטן כבנו של אברהם ושרה, עוד בטרם טראומת העקידה הנוראה ובפרט- אחריה. תודה .

 

גל: על אשת לוט נכתבו הרבה שירים. זו גם היתה העבודה הסמינריונית שלי ויש לי תמד כל כך הרבה מה להגיד על הפרשה הזאת ועל אשת לוט בפרט. אבל זה לא העניין. יש ספר שתסלחו לי אני הורסת את המוניטין שלי כמישהי שקוראת ספרי איכות אבל אני חייבת (קראתי אותו בגיל 14, כשלא ידעתי כלום מהחיים שלי). יש ספר של וי.סי אנרוז, זו שכתבה את פרחים בעליית הגג שנקרא "שמים" וגם לו יש מליון המשכים. וזה גם ספר על אבא שמוכן למכור את הבנות שלו לכל המרבה במחיר, כמו שלוט היה מוכן למסור את הבנות שלו. אגב, גם פרחים בעליית הגג, בפני עצמו הוא ספר על גילוי עריות. (כן, היתה לי תקופה איומה, אל תשפטו אותי).

וכדי להציל את כבודי, אני אנסה לחשוב גם על ספרים קצת יותר איכותיים שמתכתבים עם הפרשה וזה קצת קשה כי, זו פרשה טלנובלית בהגדרתה.

"לא בלי בתי", קצת מזכיר את הסיפור של הגר שתעשה הכול כדי להציל את ישמעאל. גם שם הגיבורה רוצה להציל את הבת שלה ממוות במדבר או סתם חיים אומללים באיראן של האייתולות.

אני מנסה לחשוב על עוד ספרים שבהם ההורים מפקירים את הילדים שלהם. כי זו המהות של הפרשה, בין אם זה אברהם שמוכן לעקוד את יצחק, ומגרש את ישמעאל ולוט שבורח ומשאיר את הבנות הנשואות שלו מאחור, לעומת האם שלא מסוגלת לעזוב אותן ועד לגילוי עריות.

 

רבקה: בזמנו קראתי ספר שזעזע אותי מאד, נדמה לי ששמו "פרחים על הגג" בו אנו רואים התעללות בילדים מצד אמא וסבתא, ואחר כך גם גילוי עריות. ספר מטלטל.

 

ליהי: חשבתי על 'עמי ותמי', אמנם אגדת ילדים, אבל אגדות אלו הרי הומצאו בתקופה שבה אסור היה לדבר על התעללויות במשפחה, ולכן הומצאו אגדות העם. אפשר להזכיר באותו הקשר גם את כיפה אדומה, שילגיה, סינדרלה. כולם סיפורים על התעללויות במשפחה.