משהו על "תולדות"

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

משהו לפרשת תולדות – שני רעיונות שונים

1. השבוע הייתי בשיחה של הרבה מהתנועה המסורתית תמר אפלבאום. היא התייחסה בקצרה גם לפרשת השבוע תולדות ואמרה, כי לפי הרש"ר הירש (כמדומני) יעקב ועשיו היו לא רק תאומים, אלא אף תאומים זהים. ומכאן מתגלגלת המחשבה – ראו, כי לא תנאי הפתיחה הם שקובעים ואף לא החזות החיצונית, אלא מה שנובע מתוכך, בחירות החיים שלך והדרך בה אתה מעצב את אישיותך. שהרי לפחות אצל חז"ל – כשרק מעט מזה מצוי במקרא עצמו – עשיו מתואר כרשע, אל מול יעקב הצדיק. אעיר כי דברי הירש אינם ברורים, שהרי עשיו נולד שעיר ואדמוני ויעקב חלק, אך בכל אופן תאומים ודאי שהיו.

מכאן חזרה אפלבאום לנושא העיקרי של שיחתה, שסבב סביב נושא השיחה ומניעת ההתלהמות, המצויה כל-כך בתקופה האחרונה. בעיקר היא הסתמכה על בובר, שהפריד בין אידיאולוגיה ואמונה: אידיאולוגיה היא חיצונית לאדם, וכך בשיח אידיאולוגי איני צריך באמת להקשיב לאדם שמולי, כי אני כבר מכיר את ה'מצע'. אבל אמונה היא פנימית וכך מפתחת הקשבה למה שמשפיע ומעצב את השקפתו של בן-שיחי. שוב מוכח כי הפנים עדיף על הקליפה החיצונית.

 

2. כיוון שונה לגמרי להסתכלות על הפרשה מצאתי בספר "מי כתב את התנ"ך" מאת ריצ'ארד אליוט פרידמן (דביר, 1995), שהתחלתי לקרוא השבוע. המחבר אומר (עמ' 63-65) כי הנזיד "האדום האדום הזה" בא לרמוז על אדום, כלומר העם האדומי. ויעקב ועשיו תאומים, כי הישראלים ראו את האדומים כקרובים להם במוצאם ובשפתם. וניתן להוסיף כי עשיו נולד שעיר על שום הר שעיר האדומי. והנה, בברכות נאמר שיעקב ישלוט בעשיו, והישראלים אכן שלטו באדומים. אך לעשיו נאמר "והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צווארך" ואכן "בסופו של דבר אדום השתחררה והפכה עצמאית בימי יהורם מלך יהודה (842-848 לפנה"ס)". לבסוף, הסיפורים האלה משתמשים בשם ה' ועל כן שייכים למקור י', שנטען כי הוא נכתב ביהודה – ואכן בעיקר ליהודה היה מגע עם האדומים.

על הספר בכללו אוכל לומר – אף שטרם סיימתי אותו – שהוא חביב מאוד, אך לדעתי הוא לא יכול לשמש כמבוא לביקורת המקרא, וזאת משום שהמחבר מוסיף הרבה ממחקריו האישיים, עוד לפני שזכו להתייחסות ולביקורת, כן בכמה מקרים הוא חורג מהדעה המקובלת, כמו בהתייחסות לממלכות דוד ושלמה. אך בכל זאת הוא מכיל כמה סיכומים יפים וכן דבריו-שלו לעיתים מעניינים מאוד.

שבת שלום!