משהו על "ויצא"

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

משהו על ויצא:

האם חז"ל היו מיזוגניים? האם הם הפלו נשים לרעה?

1. כשנתקלתי לראשונה בדברים שאביא להלן צחקתי, או יותר מדויק גיחכתי לעצמי.

הפרשה פותחת כך:

בראשית כח10 : "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה "

על כך אומר רש"י:

"ויצא - לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה וכן (רות א) ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות".

 

רש"י אמנם מזכיר גם את הכתוב ברות, אך את זה פחות זוכרים, ובאמת במדרש הדבר הזה חסר:

ילקוט שמעוני, בראשית כח:

ויצא יעקב - 
וכי לא יצא משם אלא הוא כמה חמורים יצאו וכמה גמלים יצאו ואת אמרת ויצא?! 
אלא כל זמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא שבחה הוא הדרה, פנה משם, פנה זיוה פנה שבחה פנה הדרה.

 

והנה, במקום אחר רש"י אומר דברים שונים לגמרי:

בראשית לד1 : " ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ "

רש"י: "בת לאה - ולא בת יעקב, אלא ע"ש יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה (ב"ר) שנאמר ותצא לאה לקראתו (ועליה משלו המשל כאמה כבתה)".

 

גם כאן הוא הולך בעקבות המדרש (המזעזע):

ילקוט שמעוני כד – על בראשית ב:

ויבן 
התבונן מהיכן לבראותה. 
לא ברא אותה מן הראש,  שלא תהא קלת ראש. 
ולא מן העין,  שלא תהא סקרנית. 
ולא מן האזן,  שלא תהא צייתנית. 
ולא מן הפה,  שלא תהא דברנית. 
ולא מן הלב,  שלא תהא קנאתנית. 
ולא מן היד,  שלא תהא משמשנית. 
ולא מן הרגל,  שלא תהא פרסנית [בכתובים אחרים: יצאנית]. 
אלא ממקום צנוע באדם ואפילו הוא ערום אותו מקום מכוסה. 
ועל כל אבר ואבר שהוא בורא היה אומר לה: אשה צנועה, ואף על פי כן,  ותפרעו כל עצתי.  
לא בראתי אותה מן הראש,  ומקלת ראשה  ותלכנה נטויות גרון.  
ולא מן העין  והרי היא סקרנית, שנאמר:  ומשקרות עינים.  
ולא מן האוזן,  והרי היא צייתנית, שנאמר:  ושרה שומעת.  
ולא מן הלב,  והרי היא קנאתנית, שנאמר:  ותקנא רחל באחותה. 
ולא מן היד,  והרי היא משמשנית, שנאמר:  ותגנב רחל.  
ולא מן הרגל,  והרי היא פרסנית, שנאמר:  ותצא דינה בת לאה.  
ולא מן הפה,  והרי היא דברנית, שנאמר:  ותדבר מרים.

 

וכן ילקוט שמעוני על בראשית לד:

א"ל: לפי שכתוב:  ותצא לאה לקראתו  יצאה מקושטת כזונה, לפיכך כתיב:  ותצא דינה בת לאה...

 

אז למה יציאת יעקב נלמדת לחיוב ויציאתן של דינה ולאה נלמדת לשלילה? יש כאן אפליה ברורה!

 

אעיר עוד, כי נקודת הסנגוריה היחידה שאני יכול למצוא היא, שעד היום יש הבדל בין יציאת נשים ויציאת גברים, כפי שעולה, למשל, משירם של שלישיית גשר הירקון "אל תעברי לבד":

אל תעברי לבד ילדה ברחוב 
בשיער גולש 
אל תעברי לבד ילדה ברחוב 
זה משחק באש 

כל הגברים כולם יביטו בך 
במבט עורג 
כל הגברים כולם יביטו בך 
במבט הורג 

קישור למילים מלאות וביצוע, באתר שירונט:

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=971&wrkid=279

 

2. אבל למען האמת – ולא שזה מנחם - האפליה קיימת כבר בתנ"ך עצמו. הנה, רק לפני כמה פרשות קראנו על שרה הצוחקת למשמע בשורת לידת יצחק וננזפת על כך. פחות שמים לב שרק כמה פסוקים קודם לכן גם אברהם צוחק מאותה סיבה ולו לא נאמר דבר בנידון:

בראשית יז17 : " ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד " .

ורש"י אומר בפירוש: "ויפל אברהם על פניו ויצחק - זה ת"א לשון שמחה וחדי ושל שרה לשון מחוך למדת שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם".

אברהם ושרה עושים את אותו הדבר בדיוק – צוחקים, אך זה נצפה באופן חיובי, לשון שמחה וחדווה, וזו באופן שלילי, לשון לגלוג ואי-אמונה. למה? אפליה!

 

3. לבסוף, כדאי להביא גם דוגמא הפוכה, בה חז"ל אכן משווים בין מעשה הגבר והאישה, אף שהגבר הוא מאבות האומה – יעקב. כאן מדובר על החלפת רחל בלאה:

"כל הלילה היתה עשה עצמה כרחל. כיון שעמד בבקר והנה היא לאה, אמר לה 'בת הרמאי, למה רימית אותי?'. אמרה לו: 'ואתה למה רימית אביך? כשאמר לך: 'האתה זה בני עשו?', ואמרת לו: 'אנכי עשו בכורך', ואתה אומר 'למה רימיתני', ואביך לא אמר 'בא אחיך במרמה'?!"

(מדרש תנחומא, פרשת ויצא, סימן י"א).

כאן לאה מושווית ליעקב ברמאות. ואולם, יש לזכור ולדייק כי לאה עשתה אשר עשתה במצוות אביה לבן, בעוד יעקב עשה אשר עשה במצוות אימו רבקה.

שבת שלום!