סיפורים מבראשית - וישב

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

סיפורים מבראשית וישב

בפרשתנו מסופר על יוסף ואחיו – יעקב העדיף את יוסף על פני אחיו, גם עשה לו כותונת פסים, הם שנאו אותו על כך, השליכו אותו לבור ומכרוהו לישמעלים/מדיינים/מדנים, שמכרוהו לעבד במצרים. שם הוא הצליח אצל בית פוטיפר, אך אשת פוטיפר ניסתה לפתות אותו. הוא סירב, היא העלילה עליו, והוא הושלך לכלא. בכלא הוא פתר את חלומותיהם של שר האופים ושר המשקים, באופן שיוביל לשחרורו מהכלא בפרשה הבאה.

האם עוד איפשהו בספרות או בקולנוע מופיע אב המעדיף בן אחד שלו? האם היה זה בן זקונים? האם שנאו אותו אחיו על כך? האם השליכו אותו לבור, או משהו כעין זה? סיפור אופציונאלי נוסף הוא ניסיון פיתוי שמסרבים לו.

עוד בין לבין מסופר לנו על יהודה ותמר – תמר נישאה לבניו של יהודה, שמתו בזה אחר זה, ואת הבן הצעיר, שלה, הוא מנע ממנה. היא ראתה שכך, התחפשה לזונה והתעברה מיהודה. הוא דן אותה לשרפה כנואפת, אך כשהראתה לו סימנים – את החותמת הפתילים והמטה שלו שהשאיר אצלה כעירבון – חנן אותה ונולדו לה תאומים, זרח ופרץ.

בתרומתי אני רוצה להתייחס דווקא לסיפור זה, שהוא סיפור ייבום – בסרט הישראלי "למלא את החלל" של היוצרת החרדית רמה בורשטיין, מסופר על אברך שאשתו מתה ואחותה שוקלת האם לקיים את מצוות הייבום ולהינשא לו – חוק עתיק שלא ממש רלוונטי לגבי רוב הציבור כיום. הסרט זכה בפרס אופיר, האוסקר הישראלי.

 

אתי: עוד סרט ישראלי שסובב סביב הייבום הוא "אני אוהב אותך, רוזה".

ויקיפדיה: הסרט מספר את סיפורה של רוזה, שמתאלמנת מבעלה ועל פי חוקי המסורת היהודית, עליה להתחתן עם ניסים, אחיו של בעלה המת (הליך הייבום). אולם, האח רק בן 11 וצעיר מדי להתחתן. כפשרה הוא עובר לגור עמה, למורת רוחם של תושבי ירושלים שמנדים אותה. רוזה היא אשה צעירה, עצמאית ודעתנית, והיא מנסה לחנך את ניסים להיות אדם בוגר ונבון ואילו הוא, מצדו, מתאהב בה. לאחר סכסוך שהתגלע ביניהם, ניסים עוזב את הבית. הוא חוזר בהיותו עלם צעיר ורוזה מבקשת ממנו לקיים טקס חליצה, אך במפתיע, היא עוזבת באמצע הטקס.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9A_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94

 

רבקה: תופעה מעניינת. שלושת האבות העדיפו בן אחד על פני השני, העדפות שהביאו לתוצאות מאד דרמטיות. אברהם העדיף את יצחק על פני ישמעאל. יצחק העדיף את עשיו על פני יעקב, אך ההסטוריה העדיפה את יעקב. יעקב העדיף את יוסף בהיותו בנה של אשתו האהובה והמתה.

 

חגי: זה כל סיפור האבות, במידה מסוימת. יש הרצאה מרתקת על כך מאת אבשלום אליצור.

 

רבקה: פרשה זו אמנם עוסקת ביבום, אך אני התרשמתי מעוז רוחה, תושייתה של תמר, בתקופה בה העולם היה שייך לגברים. בעיניי היא הפמיניסטית הראשונה האמיצה מכולן.

 

לי-את: המחזמר הנודע ״כותונת הפסים״ מבוסס על יוסף וכותונת הפסים המפורסמת שלו שהובילה אותו את הבור ומשם אל סיפור חייו שהוליד את מסע תקותנו כעם.

 

חגי: תודה ליאת. דומני שהמחזה נקרא "יוסף וכותונת הפסים המשגעת", אכן מחזה מפורסם, אף שלא ראיתי. ואם כבר קלסיקות, אז יש גם את "יוסף ואחיו" של תומס מאן, שהתחלתי אמנם לקרוא, אך לא הגעתי רחוק, לכן לא אוכל לספר עליו.

 

רבקה: חשבתי וחשבתי על ספר מתאים, פתאום נזכרתי שבימי הנעורים שלי קראתי את הספר "קדמת עדן". לא זוכרת את כל הפרטים אך זוכרת שהיו שם ""עניינים" עם אחיו ועם העדפת אח, אני חושבת שבשלהי שנות החמישים קראתי ואף צפיתי בסרט עם ג'ימס דין האגדי. את הספר כתב ג'ון סטינבק שקיבל בזמנו פרס נובל לספרות.

 

חגי: תודה רבקה. אעתיק מויקיפדיה: קדמת עדן באנגלית:(East of Eden) הוא רומן מפתח[1] מאת זוכה פרס נובל לספרות, ג'ון סטיינבק. הרומן התפרסם ב-1952 והנו משל לעלילת קין והבל על בסיס חוויותיו של סטיינבק מעמק סלינה שבקליפורניה. העלילה מתרחשת בין מלחמת האזרחים האמריקאית למלחמת העולם הראשונה ומגוללת את סיפורם של שני אחים ושני דורות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA_%D7%A2%D7%93%D7%9F_(%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F)

 

אתי: לאה גולדברג כתבה שיר בשם "כתונת פסים":

 

בעלי חלומות אנו, אל-נא תשלה

 

נפשך, שאתה מפוכח ומחמיר

 

האביב האכזר עד גרונך יעלה

 

וישטף חזונך וימיר.

 

 

 

ותקיץ ותראה החלום שנקטל,

 

ומפלט תבקש בצינה ודממה

 

אך הבקר יככה באור ובטל

 

ויתלה בין ריסך דמעה.

 

 

 

עולמך הצלול ישבר לרסיסים

 

עת יגע בלבו של עולם מאובן –

 

כי אביך הלביש אותך כתונת פסים,

 

יקריבוך אחיך קרבן.

 

ציפי: יש הרבה ספרים עם העדפות אח על פני האחרים. ראיתי את הסרט המדהים התורכי: נערות פרא וגם שם הדוד שמטפל יחד עם אמו בבנות שנשארו יתומות, "מעדיף" את אחת האחיות, שלא בטובתה...