"בי אדוני" - בעצמי, בלי להתחבא, בדומה ל"הנני"

קוד: "בי אדוני" - בעצמי, בלי להתחבא, בדומה ל"הנני" בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

בראשית פרק מג, פסוק כ:
וַיֹּאמְרוּ, בִּי אֲדֹנִי; יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה, לִשְׁבָּר-אֹכֶל.
רש"י
בי אדני -, (יבמות צז סנהדרין סד) ל' בעיא ותחנונים הוא בלשון ארמי בייא בייא
רמב"ן:
בי אדוני - לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמית בייא בייא, לשון רש"י. וזה דבר זר מאד לסמכו אל מלת לשון טורסי, ואינה דומה אליה, כי בייא כולה מלה, לא תשתנה ולא יאמר ממנה בי, ועוד שהמלה ההיא אינה לשון בעיא ותחנונים כמו שאמר הרב, אבל היא לשון צעקה ותרעומת על שבר ועל עוות דבר, כגון מלת אבוי בלשון קדש, והיא ידועה בלשון ערב, ירגילו אותה בקינותיהם כולן בפתחות הבי"ת, ובלשון יון בייא הבי"ת רפא בשו"א, יאמרו אותה על הדוחק והצער:
ובבראשית רבה סדר בראשית (יב ו) מהו סלו לרוכב בערבות ביה שמו (תהלים סח ה), אין לך כל מקום ומקום שאין לו ממונה על בייא שלו, אגריקוס במדינה ממונה על בייא שלו, אגרטוס במדינה ממונה על בייא שלו, כך מי ממונה על בייא של עולמו הקב"ה. רוצה לומר שבכל מקום יש איש ממונה על הצעקה ועל העוות, והקב"ה ממונה על צעקת העשוקים בעולם הצועקים בייא:
ועוד לפנינו בפרשת ויגש אליו (ב"ר צג ו) אמר לו יהודה בייא אתה מעביר עלינו, שכך אמרת לנו ואשימה עיני עליו, זו היא השמת עין. ובפרשת ויהי בשלח (כ י) שמא אני מעביר בייא על בריה. ובפרשת וישמע יתרו (כז ט) נתמנה אדם ונטל טלית כל טורח ציבור עליו, אם ראה אדם מעביר בייא על חברו או עובר עבירה ולא מיחה בו הוא נענש עליו. ובפרשת אשה כי תזריע (עיין ערוך ערך ביאה) צווח אנא בייא עליכון, וכן במקומות הרבה. ואונקלוס שתרגם בי אדני בבעו רבוני, לא שהוציא מלת בי מן בעו, אבל רדף הענין שהוא בא בכל מקום בענין הבקשה:
ורבי אברהם אמר כי בי אדני דרך קצרה בלשון הקדש, והוא כמו בי אני אדני העון, והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני. ואם כן נכון הוא שיאמר אדם בי אחי, או בי שמעני, ולא מצאתי שתבא מלת בי רק עם אדני או עם השם הנכבד הנכתב באל"ף דלי"ת, שגם הוא לשון אדון:
ולכן אני אומר שפירושו בי בעצמי אתה אדון ומושל, ובאו שני כנויים לחזוק, כמו ולי אני עבדך (מ"א א כו), בי אני אדני (ש"א כה כד), ודומה לזה כי בי בעזרך (הושע יג ט), בי עזרך, בעזרך אני
http://kodesh.snunit.k12.il/comment/t0143_20.htm

אם כך, לפי רש"י "בי אדוני" לשון בקשה הוא, ולפי רמב"ן תמיד מופנה לאדון, לסמכות עליונה, וכך הוא באמת במקורות הבאים (למעט אולי אהרון):
בראשית מג20: "ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל"
בראשית מד18: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה"
שמות ד10: "ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי"
שמות ד13: "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח"
במדבר יב11: "ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו"
יהושע ז8: "בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו"
שופטים ו13: "ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש ה' עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדין"
שופטים ו15: "ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי"
שופטים יג8: "ויעתר מנוח אל ה' ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד"
שמואל א א26: "ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ה'"
מלכים א ג17: "ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית"
מלכים א ג26: "ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו"

לדעתי ניתן לפרש עוד כי המילה "בי" כוונתה בי-עצמי, בדומה לפירוש אבן עזרא שמביא הרמב"ן, כלומר – בלי להתחבא או להעביר את האשמה או את המחוייבות למישהו אחר, כפי שעשו אדם הראשון וחווה אישתו, וכפי שפרשתי פעם את הביטוי החוזר "הנני":
http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0122_8.html
שהיפוכו בהשלכה הנלמדת מהפסוק: "וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים" (זכריה, ז', 6), כפי שפרשתי גם כן פעם:
http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t2307_0.html
הדבר בולט במיוחד אצל יהודה, שלקח אחריות על בנימין וערב לו.