דו המשמעות של "פינה" ו"קצה"

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

כשילד עומד בפינה זה או שהוא קיבל עונש או שהוא מתבייש או אפרורי, בכל מקרה הקונוטציה שלילית. וכן כשמישהו מצליח הוא נמצא "בראש הפירמידה" ואף לעיתים מכונה בסלנג "שפיץ". אותה כפילות של משמעות נמצאת גם במילים המקראיות "פינה" ו"קצה":

 

שמואל א פרק יד, פסוק לח

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל--גֹּשׁוּ הֲלֹם, כֹּל פִּנּוֹת הָעָם; וּדְעוּ וּרְאוּ--בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת, הַיּוֹם. 

רש"י: פנות העם - שרי העם, אבן הפנה היא החשובה

מצודת דוד: כל פנות העם - כי כל שבט עמד בפנה בפני עצמה, ואמר שכולם מכל הפנות יגשו הלום, בכדי שכולכם תראו ותדעו, בדבר מה היתה החטאת הזאת אשר בעבורה לא ענני ה'

 

וכן יש דבר דומה בפרשת השבוע הזה, ויגש, שאת הכתוב "מקצה אחיו" יש מפרשים הגיבורים שבהם ויש להפך – החלשים שבהם:

בראשית פרק מז, פסוק ב

וּמִקְצֵה אֶחָיו, לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים; וַיַּצִּגֵם, לִפְנֵי פַרְעֹה. 

רש"י: ומקצה אחיו - מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו, ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין, אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם, אבל שמות הגבורים כפל וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ולגד אמר ברוך מרחיב גד, ולנפתלי אמר נפתלי, ולדן אמר דן, וכן לזבולן וכן לאשר, זהו לשון ב"ר שהיא אגדת א"י אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו

 

ועיין גם:

מלכים א פרק יב, פסוק לא

וַיַּעַשׂ, אֶת-בֵּית בָּמוֹת; וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם, אֲשֶׁר לֹא-הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי. 

רש"י לא מפרש כאן.

מצודת דוד: מקצות העם - ממקצותם, יהיה מי שיהיה.

 

פינה ביחיד מתאר גם את המנהיג או אף את המשיח:

תהלים קיח22: " אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה "

זכריה י4: " ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו "

ישעיהו כח16: " לכן כה אמר אדני ה' הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש "

ותודה לאורנה ליברמן שהפנתני לנושא ואולי תרחיב עליו בהמשך.