תוספת ל: בראשית מט

מאת: חגי הופר

אל:

לפרשת ויחי -

" לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים " (בראשית, מט', 10).

רבו הפירושים לפסוק זה:

• זה אומר שהכוונה להתפצלות ישראל לממלכת יהודה וישראל בימי ירבעם, שנעשתה בשכם שבקרבת שילה,
  
• וזה אומר ששילה הוא אחיה השילוני שבישר בשורה זו,
  
• זה גוזר את המילה שילה מ'שליתה', כלומר - צאצאו של יהודה,
  
• וזה גוזר את המילה מ'שלו' ואומר - זה מלך המשיח, שהמלוכה שלו.
  
• ועוד מדרש שם יש לנו על המשיח - שי-לו, ככתוב בתהילים - "לך יובילו מלכים שי", כפי שמציין רש"י.
• זה אומר שחטאו החשמונאים, שכן המלוכה היא ליהודה בלבד ואסור שיהיה כהן ומלך,
  
• וזה אומר - אברבנאל במקרה זה - שלא חטאו, אלא שהשבט הוא המשפט והם ראשי הסנהדרין, ובהמשך, כפי שאומר רש"י - אלו ראשי גלויות שבבבל.
  
• ועוד יש את הנוצרים, שמפרשים פסוק זה על משיחם.
  
• ואילו אנו נאמר, כי יתכן שפירוש המילה הוא דוקא מלשון שלוה, כפי שנאמר - " כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה " (דברים, יב', 9), כך שהדברים מכוונים, כך גם על-פי פירושנו, לתקופה משיחית כלשהי. ועוד יתכן לומר, שהקטע נכתב בימי מלכות בית-דוד והוא מבטא מעין ברכה לכך שהמלכות לא תעבור משבט זה. ואגב, אם רוצים אפשר לפרש מילה זו גם באופנים נוספים, כמו - מלשון אשליה, כלומר - עד כי יבוא בלבול, סוף, או אפילו מלשון שוליים באותו המובן, אך אלו כבר הערכות רחוקות, ועדיין העניין קשה.