משהו לפרשת "ויחי"

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

משהו לפרשת ויחי

בראשית מט28: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם".

פרשת ויחי היא פרשה של ברכות; יעקב מברך תחילה את אפרים ומנשה ולאחר מכן את שנים-עשר בניו, בזה אחר זה, כל אחד בברכה ייחודית ומיוחדת לו.

הייתי השבוע בהרצאה בנושא אימון אישי, קאוצ'ינג – 7 שלבים בדרך לשינוי – ואחד הדברים הראשונים שנאמרו הוא שלכל אחד יש תחום מיוחד לו שהוא חזק בו ואותו עליו לפתח, מעין מתנה אישית שהוא קיבל. יש מכונים שמתמחים בכך – במציאת התחום הספציפי המתאים לאדם ספציפי.

 

ואולם, הנושא הזה של הייחודיות מצוי בהרחבה במקורותינו:

בקבלה ידוע המושג "שורש הנשמה", שקיים בכל אחד:

בדומה לגוף האדם, שכל אחד מחלקיו מבצע תפקיד אחר כדי לקיים את הגוף, כך גם כל אחד מאיתנו נושא בתפקיד אחר כדי לסייע בתפקודה של המערכת ולקיים את נשמת אדם הראשון. מיקומו של כל אדם בתוך הנשמה הכללית הזו, למשל: ב"לב" של אדם הראשון, ב"רגל", ב"אף" או ב"מוח", קובע את "שורש הנשמה" שלו.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94

 

[והשווה: אל הרומים 12:

4 כִּי כַּאֲשֶׁר בְּגוּף אֶחָד יֶשׁ־לָנוּ אֵבָרִים הַרְבֵּה וְלֹא כָל־הָאֵבָרִים יְשַׁמְּשׁוּ שִׁמּוּשׁ אֶחָד׃ 5 כֵּן אֲנַחְנוּ הָרַבִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ אֵבָר לַחֲבֵרוֹ׃ 6 וְיֶשׁ־לָנוּ מַתָּנוֹת שֹׁנוֹת כַּחֶסֶד הַנִּתָּן לָנוּ אִם־נְבוּאָה הִיא תְּהִי כְּמִדַּת הָאֱמוּנָה׃ 7 וְאִם־שִׁמּוּשׁ לְאִישׁ יַעֲסֹק בְּשִׁמּוּשׁוֹ וְאִם־מוֹרֶה בְּהוֹרָאָתוֹ׃ 8 וְאִם־מוֹכִיחַ בְּתוֹכַחְתּוֹ הַנּוֹתֵן יַעֲשֶׂה בְּתָם־לֵבָב וְהַמַּנְהִיג בִּשְׁקִידָה וְהַגֹּמֵל חֶסֶד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת׃].

 

ובחסידות גם כן מדברים על כך:

זמן מה לפני פטירתו אמר רבי זוסיא: אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבינו – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא – יסתתמו טענותי.

ורבי מנחם מנדל מקוצק אמר: אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה.

שבת שלום!