(לפרשת השבוע שתבוא בקרוב)
בציבוריות הישראלית נראה שנהוג הכלל, כי מי שלא צועק – לא מקבל; עליך לדפוק על השולחנות אם לא להפוך אותם על מנת להשיג את מה שמגיע לך בצדק. האם יש זכר לכך בתנ"ך? נראה שכן – ה' שומע צעקה:
בקין והבל -
בראשית ד10: "ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה"
בסדום ועמורה –
בראשית יח21: "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה"
ביציאת מצרים –
שמות ג7: "ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו"
במצוות אלמנה ויתום -
שמות כב22: "אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו"
ובמצוות העני –
שמות כב26: "כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני"
כך גם בקריאה לבני אדם הנערה המאורשה פטורה מעונש אם צעקה –
דברים כב27: "כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה"
וכן הלאה...
נזכיר רק עוד את תהילים קז' שמדבר ממושכות אודות הצעקה –
תהלים קז6: "ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם"
וכמובן שגם תפילה נשמעת ובייחוד במקדש –
מלכים א ח30: "ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת"
וביחד עימה תחינה –
מלכים א ט3: "ויאמר ה' אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים"
וכן קול –
בראשית כא17: "וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם"
וקריאה –
דברי הימים א כא26: "ויבן שם דויד מזבח לה' ויעל עלות ושלמים ויקרא אל ה' ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה"
ודמעה –
ישעיהו לח5: "הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה"
וכן הלאה (השלם את החסר)
לעומת זאת, לפעמים יש צורך דווקא במעשה, כך בקריעת ים סוף -
שמות יד15: "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו"
ואילו באחרית -
ישעיהו סה24: "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע"