קוד: מקומות בפרשת חציית ים סוף בתנ"ך
סוג: פרטים2
מאת: חגי הופר
אל:
נדרוש את הכתובים לפי מילותיהם:
מהו 'פי החירות'? שהנה הם ממש על סף החירות, כי תכף יקרע הים לפניהם ויעברו בו בחרבה, אז ישתחררו לגמרי משעבוד מצרים, הן גשמית והן רוחנית, שהרי תכף אחר-כך גם יקבלו את התורה מהר סיני, וכמדרש חז"ל - את תאמר חרות על הלוחות, אלא חירות על הלוחות.
ומהו 'לפני בעל צפון'? אפשר לומר, הוא המצפן, או כמו שאומר הביטוי המודרני - 'איבדו את הצפון'. וכל זה למה? כי בדרך הטבע צריך מצפן או כיוצא בו כדי להתמצא במדבר ואילו פה ה' הוא המנחה את העם, בעזרת עמוד הענן ועמוד האש, ככתוב מיד קודם - "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם" (שמות יג', 22). ועוד קודם - "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" (שמות יג 17). כלומר - ה' הוא המנחה. ואגב, יש לשים לב פה לסיבה - 'פן ינחם העם', והרי גם בדרך זו בקשו העם כל הזמן לשוב מצרימה, כמו בפרשותינו כאן, ליד ים סוף, וכן אחר-כך, במקום מסה ומריבה.
והפסוק הבא: "ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים-סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יג 18).
מהו 'ים-סוף'? אל תקרא 'ים-סוף' (בשורוק), אלא 'ים-סוף' (בחולם מלא). הים הזה תחילה נראה להם כסוף דרכם, או כביטוי המודרני, שיש לו משמעות חיובית ושלילית כמו לביטוי 'חבל על הזמן' - 'סוף הדרך', אך לבסוף התברר שזה היה סופם של המצרים דווקא. ועוד, ניתן ללמוד מכאן עיקרון רוחני, האומר, כי תמיד כשאתה מגיע לסוף כלשהו שנראה לך שאי-אפשר לעבור אותו, אל תתייאש ואל תרים ידיים, שהרי תוכל לעבור אותו מעל לדרך הטבע, שזהו האינסוף. הנה כי כן, בני ישראל עומדים לעבור מהנהגה שבדרך הטבע לזו שמעליו ומהסוף לאינסוף.
גם המילה 'ים' מבטאת את האינסוף. והנה, בדרך זאת הכול מתהפך, כך שאם עכשיו הים נראה להם כחומה, שאי-אפשר לעבור אותה - וגם עניין זה אפשר לראות בצורה מטפורית - הרי שעם חצייתם את ים-סוף - "והמים להם חומה מימנם ומשמאלם" (שמות, יד', 29). הגורם המפריע הפך לגורם המסייע.