כי-גאה גאה = אמונה ביום י"ז ניסן

מאת: רמי ניר

אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזּוֹאת לַיהוָה וַיּוֹאמְרוּ לֵאמוֹר
אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה
סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה...
(שמות טו' 1 - 2)

כלומר... "גאה גאה" = "אמת" = "שבת" בזה היום (י"ז ניסן) שלא היה כמוהו לפניו כאשר אלהים "אֲרוֹמְמֶנְהוּ" = "התעלה מאוד"...
ואכן... נכון להתגאות לשיר "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה" ולבטוח ביכולתו של "האלהים" = "יְהוָה יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד"...

ואמנם... "כִּי" = "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"...
והכל... רק "ביום י"ז ניסן" = "הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"... כי לחץ הזמן ככלל מתועד: (שמות יב' 39) "וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ"...

ויכולת נעלה זו באותו "הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"... (שמות טו' 8) "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד נוֹזְלִים קָפְאוּ תְהוֹמוֹת בְּלֶב-יָם"...
מוכיחה... כי רק בזכות תופעת "קפיאת המים" באותה שבת (י"ז ניסן) התאפשר המעבר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם"...

***

ואמנם... יום מתן השבת (שמות טז' 29) רְאוּ כִּי-יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת = כ"ב אייר ב/תרס"ט...
מחייב כי "שירת הים" = "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזּוֹאת לַיהוָה" = נאמרה בשבת בתאריך י"ז ניסן ב/תרס"ט...

והלא... מכל נפלאות יציאת מצרים נשארה לנו רק השבת להוכיח ביום זה (י"ז ניסן) בשיר כי אכן: "גאה גאה" = "אמת" = "שבת"...