"האם השבת זהה לסמאדהי ההודי, שהיא חוויה של שווי משקל רוחני, אחדות, שלווה, הרמוניה מלאה ותואם שלם עם המציאות?" (הרב שג"ר, לוחות ושברי לוחות – הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם, עמ' 123 [ספר מומלץ]).
ובכן, לדעתי כן:
ויקיפדיה:
בפילוסופיה ההודית, סַמָאדְהִי (בפאלי ובסנסקריט: samādhi, בדוונאגרי: समाधि) הוא מצב של הגבלת תנודות ההכרה. על פי פטנג'לי, יוגה היא פעולת ההגבלה של ריכוז מדיטטיבי.
היתרון בפעולה זו הוא שהמכיר שרוי בצורתו שלו ואינו מקבל את צורת תנודות ההכרה (צ'יטה),
מצב זה של הגבלת תנודות ההכרה נקרא הארה (סמאדהי).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%94%D7%99
פרוש המילה סמאדהי הוא תודעה טרנסנדנטאלית. כלומר, מצב בו אנו עוברים מעבר לפעילות חשיבתית רגילה וחווים בתוכנו מצב שקט, שבו התודעה פתוחה לגמרי לעצמה מבלי לעסוק בפעילות מנטאלית רגילה ומבלי להתייחס לעולם החיצוני.
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/478/689.html
בהמשך המאמר הכותב דן במקור המילה:
"המילה סמאדהי מורכבת מהקידומת "סאם" (sam) שמשמעותה "ביחד" ומהשורש "דאה" (dha) שמשמעותו "לאחוז"... המושג סמאדהי יכול לנבוע גם מהמילה "סאם" (sama), שמשמעותו "יציבות" ומהשורש "דאי" (dhi) שמשמעותו "לחשוב", שכן בסמאדהי האינטלקט, שקשור לתהליך החשיבה, נמצא במצב יציב. כלומר ללא פעילות".
לדעתי, אפשר שמקור המילה הוא במילה הצרפתית ליום שבת:
samedi. (או להפך. [ואמנם צרפתית היא שפה רומנית ולא הודו-אירופאית] וגם אם לא - זה קשר מעניין). כך שהשם מסתדר עם התוכן. באותו אופן מצאו קשר בין הודית לעברית, כמו ברהמן=אברהם. ומפרשים יהודים טוענים שאברהם נתן לבני קדם (מזרח) מתנות, רש"י-שמות טומאה, זוהר-מתנות רוחניות. (ואולי גם לסאטורי, הארה, יש קשר ל-
Saturday?).
ואולם הרב שג"ר מסייג:
"ובכל זאת יש בשבת מה שאין ולא יכול להיות בסמאדהי: נופך יהודי; שהרי את השבת עשוי לחוש כל יהודי ולו גם הפשוט ביותר, בתנאי שתודעתו ואורח חייו יכוונו על פי ההלכה, אך הסמאדהי הנו מצב נפשי שמגיעים אליו יחידי סגולה שעשו עבודה נפשית ארוכת שנים" (בהמשך העמוד שם).