שמות כ16:
"ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו".
מה הפירוש "אל תראו... בעבור תהיה יראתו על פניכם"? הרי הדברים נראים סותרים.
על כורחנו מדובר כאן בשתי יראות שונות, ונראה לפרש:
יש יראת ה' שהיא נדרשת, כמו בפסוק (ורבים כמותו) -
ויקרא יט14:
"לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני ה'".
ויש יראה אנושית שאינה נדרשת, כמו בפסוק (וגם רבים כמותו) -
ישעיהו מד2:
"כה אמר ה' עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו".
ועוד, נראה שהיראה הראשונה, יראת ה', מבטלת את השנייה, היראה האנושית.
אוסיף ואומר, שלי נראה כי הביטוי הזה – "אל תירא", החוזר בתנ"ך 74 פעמים, הוא ממש ציווי וניתן לראותו כמצווה ה-614, מה שהופך את הפחד לקרוב לחטא:
ישעיהו לג14:
"פחדו בציון חטאים
אחזה רעדה חנפים".
ובכל זאת לא נשכח את הפסוק המאזן, הדורש עיון בפני עצמו ונראה כמדבר על הזהירות המתבקשת:
משלי כח14:
"אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה".