מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
נכתב ב: 13:56:29 27.03.2015, כתוספת/תגובה ל: ויקרא ו
משהו לפרשות ויקרא-צו
אני שומע עכשיו (27.3.15) את ליאת רגב מדברת עם ד"ר מיכה גודמן ברדיו על פרשת צו והגיון הקורבנות, וגודמן מביא לה מדברי הרמב"ם האלה:
רמב " ם , מורה נבוכים ג לב
"... אי אפשר לצאת מן ההפך אל ההפך פתאום . ולזה אי אפשר, לפי טבע האדם, שיניח כל מה שהרגיל בו פתאום. וכאשר שלח האלוה משה רבנו לתיתנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט 6)... והיה המנהג המפורסם בעולם שהיו אז רגילים בו, והעבודה הכוללת אשר גדלו עליה - להקריב מיני בעלי חיים בהיכלות ההם אשר היו מעמידים בהם הצלמים ולהשתחוות להם... לא גזרה חכמתו יתברך ותחבולתו המבואר בכל בריאותיו שיצוונו להניח מיני העבודות ההם כולם ולעזבם ולבטלם, כי אז היה זה מה שלא יעלה בלב לקבלו, כפי טבע האדם, שהוא נוטה תמיד למורגל...
ומפני זה השאיר יתברך מיני העבודות ההם והתיקם מהיותם לנבראים ולעניינים דמיוניים שאין אמיתות להם - לשמו יתברך, וציוונו לעשותם לו... שיהיה המזבח לשמו "מזבח אדמה תעשה לי" (שמות כ 24) ושיהיה הקורבן לו: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'" (ויקרא כ 2)... והזהיר מעשות דבר מאלו המעשים לזולתו: "זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו" (שמות כב 19)... והגיעה בזאת... שנמחה זכר עבודה זרה ונתקיימה הפינה הגדולה האמיתית באמונתנו, והיא מציאות האלוה ואחדותו, ולא יברחו הנפשות וישתוממו בבטל העבודות אשר הורגלו ולא נודעו עבודות זולתם".
כלומר, הקורבנות הם רק בגלל שאי אפשר לצאת "מן ההפך אל ההפך פתאום", ולא שיש בהם מעלה עצמית. העמים סביבם הקריבו ולכן הותר לישראל להקריב גם כן. כאן מיד עלתה לי השגה ראשונה – הרי חז"ל אמרו שמצרים סגדו לבהמות ולא הקריבו אותן, אם כך ישראל בעצם לא הורגלו לכך מסביבתם. אך השגה משמעותית יותר שמעתי מגורם נוסף ששמע איתי את תוכנית הרדיו – והרי בבית המקדש השלישי יחזרו הקורבנות, לפי האמונה היהודית.
כך גם קובע הרמב"ם עצמו (הלכות מלכים פרק יא הלכה א):
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות , ועושין שמיטין ויובלות ככל מצוותה האמורה בתורה".
ואכן, הרמב"ן יצא בחריפות נגד הרמב"ם בנקודה זו וטען כי לקורבנות כן יש ערך עצמי. גם גודמן בשיחה ברדיו עובר לאסטרטגיה זו ומסביר, כי רק מי שנותן משהו מעצמו יכול להרגיש ערך. כך למשל, נתנו לקבוצת אנשים להיכנס לקונצרט בעלות 20 דולר ולאחרת בחינם ושאלו אותם אח"כ עד כמה נהנו. אלו ששילמו נהנו הרבה יותר. אם כך, קורבן הוא גם מלשון הרגשת קרבה.
ואולם אני עצמי כן תופס בעמדת הרמב"ם, רק בצד יותר קיצוני שלה – הקורבנות הם אכן סממן של עולם קדמון, שממנו התפתחנו, תודה לאל. ולבית מקדש שלישי אין לי כלל כמיהה.