נקיבת שם - גנות או שבח

קוד: נקיבת שם - גנות או שבח בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: חגי הופר

אל:

המשך לפרשת אמור - פרשת המקלל
"ונקב שם ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת" (ויקרא, כד', 16).
יש לציין, כי נקיבת שם באה כאן כלשון גנאי, כפי שמפרש רש"י - "ונקב. לשון קללה, כמו (במדבר כג) מה אקב", אך היא באה לעיתים אף כשם חשיבות, כמו - "נקובי שם". ומיד הכתוב ממשיך:
"ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת" (פסוק 17).
מה הקשר? אלא מכיוון שהכתוב התחיל לדבר באנשים שדינם מוות הוא ממשיך ב'שוונג' ומתאר עוד כאלה שדינם מוות. ומכאן הכתוב ממיך לתאר אף נספחים של אותו דבר:
"ומכה נפש בהמה... ואיש כי יתן מום בעמיתו..." (פסוקים 18-19).