קלפי במקורות היהדות

בגמרא, על פי ויקיפדיה:

הכרעה בסכסוכי נחלות:
כאשר נחלקה ארץ ישראל בימי יהושע בן נון היה צורך בהגרלה על מנת להכריע בסכסוכים בין שבטי ישראל לאחר שכבר בימי משה רבנו נקבע איזה חלקות יהיו לכל שבט ושבט. וכך נאמר במסכת סנהדרין:
אמר רבי אלעזר בבאין (שני שבטים להידון) [1] על עסקי נחלות (מהי הנחלה השייכת לכל שבט, ועושים זאת בבית דין של שבעים ואחד -בבית הדין הגדול) כתחילתה של ארץ ישראל (כדרך שנחלקה בימי יהושע). מה תחילתה שבעים ואחד (זקני העדה ששימשו בית הדין) אף כאן שבעים ואחד. (ומקשים) אי מה (האם מה) תחילתה (של חלוקת הארץ) (ב)קלפי (בגורל) אורים ותומים וכל ישראל (מצויים שם) אף כאן (בסכסוך בין השבטים - על חלקות ההתנחלות - יצטרכו) קלפי אורים ותומים וכל ישראל (וכיון שאין עושים כן משמע שאף לעניין סכסוכי נחלה בין השבטים אין צורך בבית דין גדול - אלה ישתמשו בקלפי)
– דף ט"ז, ע"א

בחירת השעירים ביום הכיפורים:
ביום הכיפורים על הכהן הגדול להפיל גורל בין שני שעירים: מי יעלה לקרבן ומי ילך לעזאזל. הגורל הזה מוכרע בקלפי. וכל מתוארת השיטה בהלכה א' שבמסכת יומא בתלמוד ירושלמי:
טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה את ימינך ואם בשמאלו עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה את שמאלך נתנם על שני שעירים ואומר לד' חטאת ר' ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לד' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

[הגמרא מוסיפה:

לא סוף דבר קלפי אלא אפילו קלתות (די היה בשתי פיסות אבן אשר על כל אחד היה כתוב היעד של השעיר) ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר...ויביא שני צרורות אחד שחור ואחד לבן ויתן עליהם ויאמר זה לד' וזה לעזאזל... שיהא מוכיח על עצמו שהוא לד' לעולם וגורל אחד לעזאזל שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם הדא אמרה חקוקים היו
וגם באה ההשוואה על השימוש בקלפי להכרעה בריב בין השבטים בעת חלוקת הארץ. ונאמר בהמשך הגמרא:
ותני כן בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל א' שהגורלות נתונין בתוכה ואחת ששמות השבטים בתוכה ושני פירחי כהונה עומדים מה שזה מעלה וזה מעלה זכה. בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל בגורלות באורים ותומים ובכטפים הדא הוא דכתיב (יהושע, י"ח) וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה גורל אלו הגורלות לפני ה' אלו אורים ותומים (במדבר, כ"ו) בין רב למעט אלו הכספים.
אבל לא די בהכרעות אם לא מתקיים תנאי נוסף. והגמרא מסיימת:

א"ר אבין אילמלא שנתן הקב"ה חן כל מקום בעיני יושביו לא הייתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם.]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%A4%D7%99

במדרש:
בחירת שבעים הזקנים:
במדבר רבה, בהעלותך:
יט ד"א אספה לי שבעים איש בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמר משה מה אעשה אם אביא חמשה מכל שבט ושבט אינן עולים למנין שבעים ונמצאו ששים ואם אביא ששה משבט זה וחמשה משבט זה הרי אני מטיל קנאה בין שבט ושבט מה עשה נטל שבעים ושנים פתקין וכתב בהן זקן עוד שנים פתקין חלק וטרפן ---בקלפי--- אמר בואו וטלו פתקכם...
http://www.tsel.org/torah/midrashraba/behalotcha.html

פקידת הבכורים והלוויים:
תנחומא לפרשת במדבר סימן כא:
דבר אחר:
פקוד כל בכור זכר
והרי אנו מוצאים מאתים ושבעים ושלשה בכורות שהיו עודפים על הלווים בשעה שמנה אותם משה.
רבי יהודה ורבי נחמיה
רבי יהודה אומר:
כך עשה משה, נטל (מאתים ושבעים ושלשה) פתקין וכתב בהן לוי, ועוד נטל מאתים ושבעים ושלשה פתקין וכתב בהן חמישה סלעים, טרפן ונתנן בקלפי, והיה אביו של בכור מושיט ידו בקלפי.
אם עלה בידו פתק כתוב בו לוי, היה יודע שפדו לוי, והיה פטור מחמש סלעים.
ואם עלה בידו פתק כתוב בו חמישה סלעים, היה נותן חמישה סלעים, אלו דברי רבי יהודה... 

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/34.htm

וראה עוד (תודה לאביתר):

http://hebrew-treasures.huji.ac.il/resolve.asp?KODERECH=29065&SUM=%2275%22&ERECH=%22%F7%EC%F4%E9+[%E9%E5%E5%F0%E9%FA+%E0%E5+%EC%E8%E9%F0%E9%FA]+%28%EB%EC%E9+%EC%EE%F9%E9%EB%FA+%E2%E5%F8%EC%E5%FA%29%22