היחס לעמים והשלום

מאת: חגי הופר

אנשים מישראל מבססים בדרך-כלל את היבדלות ישראל מהעולם בפסוק הידוע, מפי בלעם:

במדבר כג9 : "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב "

אולם כנראה בלעם מדבר על ישראל רק בזמן הווה, כלומר בזמן הליכתם במדבר, כי בשום זמן אחר עם ישראל לא שכן "בדד", מאז ועד היום יש לו מדינות שכנות. גם הביטוי "ובגויים לא יתחשב", אין להבינו במובן התחשבות המודרני, שכלל לא מופיע בתנ"ך, אלא שהוא אינו נחשב כעם בין העמים, כלומר, שוב, בזמן מהלכו במדבר.

לעומת זאת, בגמרא מופיעה דווקא דרישה ל"התחשבות" בגויים, במובן המודרני של המילה, בדיון בשלושת השבועות (מתוך ויקישיבה, ויש גרסאות שונות):

שלוש שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל והאומות לגבי הגלות והעליה לארץ ישראל. ואלו הן: שלא לעלות בחומה, שלא לדחוק את הקץ, שלא למרוד באומות.

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA

הגרסה בכתובות ק"י: "אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי".

אז אמנם נכון שזו כנראה אינה הלכה ושרק חסידי סאטמר מתייחסים לכך במלוא הרצינות, אך אדם דתי לא יכול לפטור את הדברים בקלות כזו, וזרמים נרחבים בציבור החרדי אכן לא ציוניים. אבל התירוץ המנצח המאשר את הציונות אף מבחינה הלכתית הוא, שפשוט לא מרדנו באומות, שהרי מדינת ישראל הוקמה באישור האו"ם!

עד כאן הדברים ידועים, אך מה שברצוני להוסיף הוא, שלדעתי מציאות זו עדיין בתוקף, כלומר שמבחינה הלכתית עדיין אסור לנו למרוד באומות! ולכן אין לומר כמאמר בן גוריון "או"ם שמום", כי אם באמת הוא היה שמום לא הייתה קמה מדינת ישראל בדין! והדבר נכון גם מבחינה שאינה הלכתית, כמובן, אם ברצוננו להיחשב חברים שווים בחבר העמים.

 

לזה כדאי להוסיף את שקראתי מפי הרב והשר שי פירון בספרו "הארות שוליים" על פרשת פנחס: הוא אומר שחיפש בפרוייקט השו"ת את המילה "שלום" ויצאו לו עשרות אלפי תוצאות, עם המלצה למיקוד החיפוש. השלום, אם כך, הוא נושא סופר-מרכזי ביהדות. מבקשים אותו בתפילה, הוא מוזכר בברכת כהנים ואפילו שמו של הקב"ה לפי חז"ל הוא שלום. אם כך מה צר, אומר פירון, שהוא הפך לדבר סביבו יש ויכוח פוליטי, בעוד בעצם הוא אמור להיות מוסכם על הכול. לא נותר לי אלא לחתום על עצומתו זו.

וראו רצף מדרשים בנושא השלום, שפרסמתי בעבר:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0406_3.html

אז מותר להתווכח איך ובאילו תנאים יש לעשות נכון, אבל עלינו לזכור שאנו צריכים להיות רודפי שלום, וכי זהו – לדעתי – המעשה היהודי הנכון. כמאמר משורר תהילים:

תהלים לד15 : " סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו "