פרשת ראה - עוני ובחירה חופשית

קוד: עוני ובחירה חופשית בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: חגי הופר

אל:

לפרשת ראה
"אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה לרשתה" (דברים, טו', 4).
ומיד - "כי יהיה בך אביון..." (שם, 7).
הסתירה הנראית בין שני המקורות האלה היא ידועה והוצעו לה מספר פתרונות: ראשית - שהנאמר שלא יהיה בך אביון הוא מותנה - "רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזא אשר אנכי מצוך היום" (פסוק 5), ואילו הנאמר שיהיה בך אביון הוא התמונה היותר ריאליסטית, במקרה שתחטא. וכאן אף הכתוב מוסיף - "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (פסוק 11), כך שמתקבלת תמונה דטרמיניסטית בה הכתוב יודע מראש שתחטא. יש גם פירוש שני, שאומר, כי המילה יחדל כאן היא במשמעות ימות ווהציווי הוא למען לא ימות האביון, אז ברוך-תבורך. הפירוש השלישי מסתמך על הכתוב הזה ואומר, כצד אחד במחלוקת, ש'אין בין העולם הזה והעולם הבא אלא שעבוד מלכויות בלבד', שהרי הנה כתוב שהאביון לא יחדל. ואנו נוסיף שיתכן לקרוא את זה אף להפך, כלומר - ברגיל האביון לא יחדל, אך בעתיד, כאשר תשמע לקול ה' אלהיך, כי אז - לא יהיה בך אביון. אם כך ואם כך אנו רואים מתח בין התפישה האידיאלית ובין התפישה המעשית בכתובים אלו.