קוד: רעיון לליל הסדר מהגדת נחמה בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
רעיון לליל הסדר מהגדת נחמה
השנה קראתי ב"הגדת נחמה – עיונים בהגדה של פסח על-פי הגליונות והשיעורים של נחמה ליבוביץ", בעריכת יצחק ריינר ושמואל פירלס (אורים, 2003). ההגדה אכן הולכת בשיטת נחמה, כלומר מביאה מדרשים ופירושים מסורתיים, ואז שואלת עליהם שאלות ועונה עליהן. מתוך שפע הנושאים אביא רעיון אחד, שמופיע כבר בהתחלה אך גם מעט בהמשך (אני מחבר בין שני רעיונות דומים):
מה ההבדל בין הגדה ואמירה?
דברים כו3: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו".
על הפסוק הזה אומר המלבי"ם (ואני מקצר ומביא רק את העיקר):
"אבל לשון הגדה יבוא גם במקום שאין אומר ודברים, [אלא] רק פרסום על-ידי מעשה, כמו תהלים יט2: " השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, אין אמר ואין דברים "...".
גם בליל הסדר מנהגים שונים יוצרים את ה"הגדה" (עמ' 11).
בהמשך מופיע עניין דומה:
מה ההבדל בין שאלה וקושיה?
בנוגע לשאלה כיצד יש להבין את פירוש רש"י אומרת נחמה:
"שאלה היא בקשת מידע אשר אינה נובעת מהיתקלות בבעיה כלשהי, בעוד שהקושיה מצביעה על בעיה... הקושיה היא אפוא כלי פדגוגי-דידקטי בסיסי, הן של ליל הפסח והן של לימוד פרשנות התורה בכלל" (עמ' 39).
כלומר, בליל הסדר אנו עושים מספר דברים חריגים כדי לעורר את הילדים לשאלות, וזה דומה לחריגות בפסוקים אותן מפרש רש"י.
הצד השווה של שני החלקים הוא ההמחשה של הדברים, שטובה יותר מאמירתם בלבד. גם בחינוך, הדרך הטובה ביותר היא לא רק לומר, אלא גם לשמש כדוגמא.