לפרשת כי תבוא - הסרת הקללות

מאת: חגי הופר

אל:

לפרשת כי תבוא
"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ואמר כל העם אמן" (דברים, כז', 26).
השאלה הנשאלת היא - האם בכלל אפשר לקיים את כל מצוות התורה? אחת - הרי אין צדיק שלא יחטא, ככתוב. ושתיים - הרי לאחר חורבן הבית אין כל אפשרות לקיים את כל התורה, כך שבימינו אנו יכולים לקיים מספר מצוות מוגבל ביותר, וגם אותן לא בשלמות, כפי הנראה. זו, על כל פנים, הטענה שטוענת הנצרות כנגד היהדות והיא מוסיפה את תשובתה, שלאחר קורבן החטאים של ישוע אין עוד כל צורך לקיים את התורה, כי הוא היה מילואה. אמנם עדיין צריך האדם לקיים את המצוות המוסריות שמפורטות גם בברית החדשה, אך לא את אלה הפולחניות ובראשן - הקרבת הקורבנות. והנה נראה, שכל הקללות המפורטות בפרשה אכן התגשמו בתולדות עם ישראל, כאשר הוא היה מפוזר בעמים ולא היה מנוח לכף רגלו מן השנאה שהופנתה לעברו ומן הרדיפות הרבות, ככתוב. השכל הישר יאמר, אם כן, שהסיבה לכל אלה היא אי-שמירת התורה כהלכתה כפי שלקחו על עצמם היהודים. ואילו הגויים פטורים מהקללות האלה, כי הם מראש לא לקחו על עצמם את התורה. והנה קמה מדינת ישראל, אך הרי המדינה הוקמה בעיקרה לא על-ידי שומרי תורה ומצוות, אלא על-ידי אנשים חילוניים. אם כך נראה, שבהסרת המחוייבות לתורה אנו מסירים מעלינו גם את קללותיה. זו, על כל פנים, הסתכלות אחת כנקודה למחשבה.