תוספת ל: דברים ל

מאת: חגי הופר

אל:

"ובחרת בחיים" (דברים, ל', 19).
הגעת לצומת-דרכים, לאן תפנה? זו השאלה הנצחית, שהייתה קיימת ועדיין קיימת, וכיצד נענה עליה? או לומר - תחילה כיצד נבינה?
בכל צומת-דרכים יכול להיות שמסלול אחד הוא הנכון והשני מוטעה, או שהשני נכון והראשון מוטעה, כמו במשל הידוע על הדרך האורכה והקצרה והקצרה והארוכה, ויכול להיות גם ששתי הדרכים טובות, או ששתיהן מוטעות. ואף לעיתים יש יותר משתי דרכים בלבד בצומת.
'עשה לך רב' אומרים לנו בפרקי אבות, אך מצד שני מנחים אותנו אחרים לסמוך על צו הלב הפנימי שלנו. ואולם, 'אין חכם כבעל ניסיון' מנחים אותנו, גם ניסיון שלנו, אך מדוע לא גם נסיונם של אחרים? ואולי יש לומר, כי הטוב ביותר הוא המנחה אותך להקשיב לקולך הפנימי, כי לא תמיד יוכל לעמוד לידך המנחה במסלולי החיים ומוטב כי תלמד את העיקרון המנחה על פני שתצטרך כל פעם לשאול מחדש.
אם כך ואם אחרת התורה מנחה אותנו לבחור בחיים, בחיים ולא במוות, לא בטוב, אף-על-פי שהטוב מתלווה לזה והוא גם נזכר קודם לכן בפרק, אלא בחיים. זה דבר בסיסי יותר. בגן עדן היו שני עצים אסורים - עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים. רק מעץ אחד אכל אדם, אך נאמר לנו על התורה כי - "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". גם כאן ההנחיה היא ללכת בדרך ה' שהיא דרך החיים.
ובחרת בחיים. לאחר שבררת תבחר, תבכר. אל תשאר במקום אחד, ללא החלטה, כמו לומר בסופרפוזיציה, אלא תבחר, קודם כל תבחר. כי זו היא דרך החירות, הרמוזה גם היא בשורש בחר.
ובמוות יש פיתוי. האדם שואף לדברים מוחלטים וסופיים והמוות הוא כזה. החיים לעומת זאת לעיתים אם לא לרוב אינם מוחלטים כל-כך, אין להם מסקנות חד-משמעיות אלא ניסיון מצטבר, אין בהם שיפוט סופי, שכן בלי לתת צ'אנס נוסף אי-אפשר להתקדם לשום מקום והאדם החי תמיד יכול להשתנות ולהפתיע. השכל שואף להגדרות ודברים מוחטים ולכן השכל שואף למוות, אך הלב אינו כזה, אלא הוא מקבל גם ובעיקר עמימויות ולכן הלב הוא זה שבוחר בחיים. ועם החיים באה גם הברכה.
ובחרת בחיים, ולא - ותבחר בחיים, כי אתה כבר בעצם בוחר בחיים כל הזמן, שכן אתה חי, אתה נושם, אתה אוכל ושותה, אתה מספק את צרכי המחייה שלך, הפיזיים אך גם הרוחניים בהקבלה. האויב הגדול ביותר של יצר החיים - שגם פרויד דיבר עליו אגב בהפרדתו את הארוס מהטנטוס בכתביו המאוחרים - היא הפסימיות, היא שאיפת המוות, כמו שאומר הכתוב ההפוך לכתוב שלנו כאן - "ולא יאמין בחיין" (איוב, כד', 22). אם כך, זוהי ההנחיה היסודית כל-כך של התורה - קודם כל לבחור בחיים.