קוד: סיכום שופטים יז בתנ"ך
סוג: תוכן2
מאת: ברוריה בן-דוד (וייס)
אל: www.mycreation.co.il
הסמכות של השופטים לא הייתה שלטונית כי הייתה זמנית, לא הקיפה את כל שכבות השבט
או העם, ולא היו בה מוסדות שלטוניים מוגדרים כמו בימי המלכים כגון : צבא, מסים ומשרות,
לא הייתה סמכות, לא הייתה מרות, ובהעדר שלטון מרכזי הייתה הפקרות בארץ. לא היה מי
שדאג לצורכי הכלל כל שבט ומשפחה דאגו לעצמם. לזקני השבט ולמכובדיו היה מעמד סמכותי מאז ימות יהושע. בפרקים יז - כא נקרא על אירועים המעידים על שפל מוסרי. "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה ".
מה מסופר על מיכיהו ?
הוא גנב מאמו כסף. האם שלא ידעה כי בנה הוא הגנב קללה את הגנב קללה נמרצת. כשמיכיהו הודה כי הוא גנב את הכסף חזרה אמו מקללתה וברכה אותו. מסרה לו את הכסף כדי לעשות פסל ומסכה. היה לו חדר ובית מוקדש לה '. הוא עשה גם אפוד ותרפים.
(אפוד – בגד מיוחד לכוהן הגדול ששימש מכשיר לשאול בו את פי ה '. תרפים – פסלים בצורת אדם).
מה מלמדנו הסיפור על מיכה ?
כוונת הסיפור לשים ללעג ולקלס את מושגיהם הדתיים של בני הדור ההוא. הפסל והמסכה
נעשו מכסף גנוב. הכסף הגנוב נתרם למטרה קדושה ובזה כאילו הוסר חטא הגנבה.
בבית האלוקים היה פסל מסכה אפוד ותרפים, כי סברו שצריך לעבוד את ה ' באמצעות סמלים. אמונת ישראל ופולחן כנען שימשו בערבוביה.
מה היה חסר ?
כוהן, מיכה מינה אחד מבניו אף על פי שלא היה מזרע אהרון ולא משבט לוי עד שמצא כוהן משבט לוי שגר בבית לחם יהודה (להבדיל מבית לחם שבשבט זבולון בגליל). הנער הלוי חיפש לו מקום מגורים בשבט אחר. ייתכן שבבית לחם היו מספיק לויים. לא כל הלויים ישבו בערי הלויים, רבים מהם נפוצו בכל ערי הארץ לבקש להם מחסה ומחיה.
נתקיימו בהם דברי הכתוב : "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" (בר ' מט ז). הם היו מורי העם ועובדי עבודת קודש. מסתבר כי לבתי אב ענפים, למשפחות גדולות ואמידות היו לויים משלהם " והלוי אשר בשעריך" (דב ' יב יח). לוי כזה היה חוסה בצל המשפחה שבקרבה ישב והיה נחשב אחד מבניה ככתוב: "ויהי הנער לו כאחד מבניו" (פס ' יא).
לפי דעת מקרא הלוי מכונה נער פס ' ז פס ' יא - יב ללמדנו שהיה זה צעיר פוחז, דמות המתאימה למסגרת הנלעגת של המעשה כולו. אותו לוי פוחז נעשה לבסוף לאב ולכוהן בישראל (יח יט), אך מיכה בטוח " כי ייטב ה ' לי כי היה לי הלוי לכהן ". אפשר להרגיש בלעג המבצבץ בין השורות. עכשיו מקדשו של מיכה כשר וטוב בעיני ה '.