קוד: סיכום שופטים כא בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: ברוריה בן-דוד (וייס)
אל: www.mycreation.co.il
מתוך הספר "שיעורים בספר שופטים"
בני ישראל לימדו את בני בנימין לקח, אך מחיר הניצחון היה יקר מדי. הניצחון במלחמה היה מהול בצער ואבל, רבים נפלו חללים. השבט הושמד כמעט כליל. באספה שהתקיימה במצפה לפני המלחמה נשבעו בני ישראל שלא ייתנו את בנותיהם לנשים לבני בנימין.
עתה מששככה חמתם של בני ישראל התחרטו על שבועתם נוכח הסכנה של גדיעת שבט אחד מישראל.
כיצד הביעו את צערם ?
" וישאו קולם ויבכו בכי גדול ויאמרו: למה ה ' אלקי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד?" (פס ' ב ג).
עיינו בפרק כ ' פס ' מז וענו כמה אנשים נשארו משבט בנימין ?
שש מאות איש שהסתתרו ארבעה חודשים בסלע רמון.
מדוע היה מצבם נואש ?
מפני שבני ישראל נשבעו שלא לתת את בנותיהם לנשים לאנשי בנימין וע " י כך גזרו עליהם כיליון מבלי יכולת להתרבות ולשוב לאיתנם.
מדוע נשבעו שבועה כה חמורה ?
כי חשבו שבני בנימין שותפים כולם להגנה על אחיהם שנהגו באורחים כפי שנהגו בני סדום באורחיו של לוט בלי להכיר בפשעם, ולכן אין בני בנימין ראויים לשאת אישה בישראל.
עתה כשפג כעסם שככה חמתם הבינו שהרחיקו לכת נוכח גדיעת שבט שלם מישראל .
על מי זעמו ?
על תושבי יבש גלעד, כי לא נלחמו יחד עם בני ישראל ובכך פרשו מן הציבור ונעשו אף הם שותפים בשתיקה לאנשי גבעת בנימין.
מה היה עונשם ?
תושבי יבש גלעד נדונו למיתה בהתאם להחלטה באספה במצפה.
כיצד פתרו את בעיית בנימין שנוצרה עקב השבועה ?
בנותיהם של אנשי יבש גלעד ניתנו לשארית הפליטה מבנימין, וכך נמצאו נשים לארבע מאות מבני בנימין, ומאתיים הנותרים הותרו לשאת נשים מן הנערות המחוללות בכרמים שנחטפו על ידם בשעת המחולות. בדרך זו תינשאנה בנות שילה לאנשי בנימין בלי שיעברו אבותיהם על השבועה שנשבעו, שהרי לא הם ייתנו את בנותיהם מרצונם החופשי לבני בנימין, אלא בני בנימין יחטפו אותן ולאחר שארסו אותן לא חל הנדר על הורי הבנות החטופות.
הנבלה שעשו תושבי הגבעה, התנהגות הלוי שמסר את פילגשו לידם, נקמתם של בני ישראל בבני בנימין ובתושבי יבש גלעד, שגרמה למותם ההמוני של חפים מפשע טף ונשים, ולהשמדה כמעט מוחלטת של שבט וכן חטיפת בנות שילה, כל המעשים האלה מעידים על שפל מוסרי, הפקרות ושחיתות בישראל.
כיצד יכלו להתרחש אירועים כגון אלה שקראנו בפרקים יז - כא ?
לא היה בארץ שלטון יציב " בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה ". משפט זה חוזר פעמים אחדות בספרנו ומסכם את מצב העם בתקופת השופטים.