מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
נכתב ב: 21:55:02 20.02.2014, כתוספת/תגובה ל: שמואל א א
לפי כמה מפירושי חז"ל חנה עשתה עצמה כעורכי דינים (אף כי המשנה באבות א ח ממליצה, בהקשר אחר, שלא לעשות זאת) בתפילתה ובדבריה. היא לא רק ביקשה – או "שאלה" בלשון המקרא – אלא יצרה משא ומתן שלם, הכולל דין ודברים ארוכים ומפותלים, עם נמעניה. כך:
שמואל א פרק א, פסוק יא:
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ, זֶרַע אֲנָשִׁים--וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ.
מפרש רש"י שתי צורות של משא ומתן:
ובברכות מתואר ביתר חריפות:
"אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ" (שמ"א א,יא). אמר רבי אלעזר: אמרה חַנָּה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! אם ראֹה – ותיענה לבקשתי – מוטב, ואם לאו, תראה שתהיה מוכרח לקיים בקשתי, שאלך ואסתתר בפני אֶלְקָנָה בעֵלִי [עם גבר אחר], וכיוון שאסתתר ישקו אותי מי סוטה לבדוק אם כשֵׁרה אני, וכשיתברר שאני אכן כשרה, אי אתה עושה תורתך פלסטר? שהרי כך נאמר בתורה על מי שנחשדה והתברר שהחשד היה בחינם: "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע" (במדבר ה,כח), ועל-ידי כך אפקד בבנים כפי שהבטחת בתורתך (ברכות לא,ב).
ועוד –
שמואל א פרק א, פסוק כח:
וְגַם אָנֹכִי, הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה, הוּא שָׁאוּל לַיהוָה; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם, לַיהוָה. {ס}
רש"י:
וגם אנכי השאלתיהו לה' - כאדם המשאיל כלי לרבו, או משאילו בנו לשמשו:
הוא שאול - אנפרוצטי"ץ בלע"ז, כלומר אין אתה רשאי לענשו, הקב"ה נעשה עליו שואל, כי השאלתיו לו, ועליו להחזירו לי.