ונהפוך הוא גם בתפילת חנה

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

מגילת אסתר היא בסימן של היפוך – "ונהפוך הוא" (אסתר ט, א).

גם חנה בתפילתה מתארת היפוך גורלות:

שמואל א פרק ב

א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה, וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.  ב אֵין-קָדוֹשׁ כַּיהוָה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר, כֵּאלֹהֵינוּ.  ג אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם:  כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה, ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.  ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים, חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים, אָזְרוּ חָיִל.  ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.  ו יְהוָה, מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל, וַיָּעַל.  ז יְהוָה, מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר; מַשְׁפִּיל, אַף-מְרוֹמֵם.  ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם:  כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ, וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.  ט רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ:  כִּי-לֹא בְכֹחַ, יִגְבַּר-אִישׁ.  י יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָו, עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם--יְהוָה, יָדִין אַפְסֵי-אָרֶץ; וְיִתֶּן-עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

 

פירוש רד"ק בעקבות תרגום יונתן מזכיר בהקשר זה את המן:

ותתפלל חנה ותאמר -
התפללה לפני ה' ונתנה לו שבח והודאה על הבן שנתן לה והתפללה לה' שיחיה ויהיה לה'.

ותרגם יונתן : 

וצליאת חנה ברוח נבואה ואמרת כבר שמואל ברי עתיד למיהוי נביא על ישראל וגו'.

וכן תירגם יונתן :
שירה זו על מלכי אומות העולם ועל כנסת ישראל, 

ובפסוק:  אין קדוש כה '  אמר על סנחריב מלכא דאתור אתנביאת ואמרת.
ובפסוק:  אל תרבו ,

אמר על נבוכדנצר מלכא דבבל אתנביאת ואמרת. 
ובפסוק:  קשת גבורים חתים ,  אמר על מלכות אנטיוכוס אתנביאת ואמרת. 
ובפסוק:  שבעים בלחם ,

על בנוהי דהמן אתנביאת ואמרת. 
ובפסוק:  ה' ממית ומחיה

עד  ה' יחתו מריביו  אמר על גמול הצדיקים בגן עדן ועל פורענות הרשעים בגיהנם. 
ובפסוק:  ה' יחתו מריביו

אמרת דין גוג ומגוג ומלכות משיחנו. 

ולפי הפשט :  
פתחה חנה בשירה זו על שלוי עולם ומתגאים ועל ענוי ארץ ושפלים, כי הקב"ה רואה הכל ומשפיל גאים ומגביה שפלים כמו שהיה הדבר עליה ועל פנינה צרתה.

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=8&perek=2&mefaresh=radak

 

כלומר, את הפסוק "שבעים בלחם נשכרו" (כלומר הוצרכו לעבוד עבור לחם) הוא מפרש על המן ובניו.

היפוך הגורלות הוא, אם כך, עקרון תנ"כי חוזר. וכן נאמר:

משלי יב7: " הפוך  רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד" .