ירשיע מול ישכיל

מאת: חגי הופר

אל:

נכתב ב: 07:54:17  10.08.2009, כתוספת/תגובה ל: שמואל א יד

"ובכל אשר יפנה ירשיע" (שמואל א', יד', 47).
כך שאול, ואף-על-פי שמשמעות הביטוי כאן היא שונה כנראה, הרי שאנו יכולים לקרוא זאת כפשוטו-לנו. ואת הכתוב הזה יש להעמיד מול מה שנאמר על דוד כמה פרקים מאוחר יותר - "ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו". ובעוד שאול הוא המלך שכשל דוד הוא המלך שהצליח. מכאן אפשר ללמוד משהו. יש אנשים שאיפה שהם לא מסתכלים הם מוצאים משהו להרשיע, בעוד את עצמם הם אינם מרשיעים לעולם, משום שאין הם יודעים להביט במראה, או שהם דווקא כן מסתכלים בה ומרשיעים את עצמם, אלא שזו אינה דרך בריאה. לעומתם יש אנשים שמוצאים את נקודת הזכות בכל דבר שהם רואים ובמילא גם בעצמם. אנשים כאלה הם מצליחים יותר ושמחים יותר וגישתם היא הנכונה. כך לימדונו אף בברית החדשה - אל תשפטו למען לא תישפטו, במידה שאתם מודדים ימדד לכם. ועוד יש לציין, כי משכיל הוא גם שם של מזמור-תהילים ובאמת החכמה מתגשמת לרוב בשיר, שהו חכמה כשלעצמו. את הרשעתו של שאול את החפים מפשע ראינו בהריגתו את כל כהני נוב על-לא עוול בכפם, רק בגלל שחשד בהם כי עשו יד אחת עם דוד אויבו. הוא אף התלונן בפני עבדיו, כי 'אין חולה מהם עליו' ואיש לא מגלה את אזנו ביחס לדוד. זו היא התנהגות לא בריאה פסיכולוגית, שלא לומר פרנואידית, של המלך שנותר בבדידותו. ואגב, יש ביטוי דומה לזה באיוב, שם נאמר - "ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב" (איוב, לב', 3), אשר הוא תיקון סופרים, אך אם נקרא אותו כמו שהוא כי אז נקרא, שתשובה שהיא הרשעה בעצם אינה בגדר תשובה כלל. וכזו היא גם ביקורת אלוהים בסופו של דבר. יש רק גורם אחד שיכול להרשיע באמת, ככתוב - "אשר ירשיעון אלהים" (שמות, כב', 8). וישנם אף כתובים נוספים בעניין זה.

תגובות