למה דוד שואל שתי שאלות?

קוד: למה דוד שואל שתי שאלות? בתנ"ך

סוג: מניעים1

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

שמואל א ל8 : "וישאל דוד בה' לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל " .

למה דוד שואל שתי שאלות? והאם הוא שאל אותן ברצף או בזו אחר זו?

על השאלה השנייה אין לי תשובה, אך על הראשונה אני יכול להציע אחת:

כזכור, גם במלחמת העי בספר יהושע וגם במלחמת ישראל בבנימין בספר שופטים ישראל שואלים בה' אם לצאת למלחמה, ה' אומר להם כן – והם מפסידים בה. בהעי מתו 36 איש, אך ישראל היו המומים מההפסד, כי הובטחה להם הארץ. נגד פלישתים מתו 18000 בפעם אחת ו-12000 בפעם אחרת, עד שגברו בפעם השלישית. הביאור הוא שצריך לשאול באופן מדויק: ה' אמר להם שייצאו למלחמה, אך כלל לא הבטיח להם את הניצחון. דוד כנראה למד את הלקח הזה ולכן לא שאל רק אם לרדוף, אלא גם האם ישיג.

ויש אפשרות ביאור נוספת: שמעתי דעה ביחס למלחמה עם בנימין, שישראל הפסידו משום שבנימין הוא חלק מישראל ועל כן נפגעה השלמות – ועל החושן הרי 12 שבטי ישראל. כך גם בהעי, הסיבה למפלה הייתה מעילת עכן, שפגעה באחדות ישראל, הערבים זה לזה. והנה גם כאן, דוד הוא חלק מישראל, אך מנותק ומבודד מהמלכות המרכזית של שאול (ואף מתנדב – כביכול או למעשה – להלחם נגדו) ועל כן שאל ביתר בירור.

 

אראל כתב דברים אחרים:

http://tora.us.fm/tnk1/nvir/joftim/mlxmt_gvaa_2.html

 

ועיין גם (במקור על נבואת הגויים, אך ניתן ללמוד מכאן על הצורך בדיוק במה שאתה מבקש/שואל):

משל לאדם שהיה מהלך בדרך. מדוחק הדרך נקע את קרסולו.

אמר: הלואי היה לי חמור אחד.

עבר עליו חד רומאי שילדה אתונו עייר אחד.

אמר לו הרומאי: קח והרכב את העייר על כתפיך.

אמר היהודי: תפילתי נשמעה [שיש לי חמור], אבל אני לא שאלתי כהוגן, אם חמור

לרכב עליו, או חמור שירכב עלי (מדרש רבה, מגילת אסתר).