דיכאון בוקר - בראי הפסיכולוגיה

א וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן, וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן-דָּוִד אָחוֹת יָפָה--וּשְׁמָהּ תָּמָר; וַיֶּאֱהָבֶהָ, אַמְנוֹן בֶּן-דָּוִד. ב וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת, בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתוֹ--כִּי בְתוּלָה, הִיא; וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן, לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה. ג וּלְאַמְנוֹן רֵעַ, וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב, בֶּן-שִׁמְעָה, אֲחִי דָוִד; וְיוֹנָדָב, אִישׁ חָכָם מְאֹד. ד וַיֹּאמֶר לוֹ, מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן-הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר--הֲלוֹא, תַּגִּיד לִי; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַמְנוֹן, אֶת-תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹם אָחִי, אֲנִי אֹהֵב. ה וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב, שְׁכַב עַל-מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל; וּבָא אָבִיךָ לִרְאוֹתֶךָ, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת-הַבִּרְיָה, לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה, וְאָכַלְתִּי מִיָּדָהּ.

נראה שאמנון לקה בדכאון מסוג מלנכוליה:

בספר "פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים" של האוניברסיטה הפתוחה, כרך א', עמ' 319, נכתב על "דכאון קשה מסוג מרה שחורה (מלנכוליה)", המאופיין באובדן הנאה ועניין בפעילות – קטגוריה המופיעה ב-DSM-IV, המכונה "התנ"ך של הפסיכיאטרים":

"כמו כן, על המטופל להתנסות לפחות בשלושה מהתסמינים האלה: התעוררות בשעה מוקדמת בבוקר, הרעת הדכאון בבקרים, פעילות פסיכו-מוטורית יתרה או עיכוב בפעילות זו, אובדן ניכר של התיאבון והמשקל, תחושות אשמה מופרזות או לא-מוצדקות, או מצב רוח מדוכא הנבדל הבדל איכותי מן העצב המתעורר בעקבות אובדן או במהלך דכאון שאינו מסוג מרה שחורה".

(פעילות פסיכו-מוטורית יתרה או עיכוב בה = "האטה בפעילות הגופנית והשכלית - קושי בהנעת ביצוע, גם לפעולות הכי פשוטות, כגון קימה מהמיטה"):
http://www.retter.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8/smid/606/ArticleID/408

מדוע אתה ככה דל = בעל פעילות פסיכומוטורית מעוכבת.
בבוקר בבוקר = מוקדם בבוקר.
ויונדב איש חכם מאוד = עובדה שהצליח לזהות תסמינים שכותבים בדיוק עליהם כשלושת אלפים שנה מאוחר יותר.
(עם זאת, נראה שהדיכאון של אמנון היה נורמלי וקל, דמוי אבל).