קוד: סיכום שמואל ב טז בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: ברוריה בן-דוד (וייס)
אל:
בפרק טז נכיר עוד אוהבים ואויבים שנתגלו לדוד בשעת מצוקתו .
כאשר דוד התרחק מעט מראש הר זיתים , הוא ראה את ציבא עבדו של מפיבשת ואתו זוג
חמורים שאוכפים קשורים עליהם לרכיבה ועליהם מאתיים ככרות לחם ומאה חבילות אשכולות
ענבים מיובשים ( ש " א כה , יח ) , ומאה קיץ מאה דבלות תאנים ( קיץ - כינוי לפירות שהבשילו בעיקר תאנים עמ ' ח א - ב ; יש ' טז , ט ; יר ' מ , י ) , ונבל יין באים לקראתו .
מה שאל דוד את ציבא?
למה הבאת את כל הדברים האלה ?
מה ענה ציבא?
" החמורים לבית המלך לרכב , והלחם והקיץ לאכול הנערים , והיין לשתות היעף במדבר " ( פס ' ב ). ציבא השיב את תשובתו דרך כבוד לדוד , כל מה שהביא לביתו ולנעריו של המלך הביא .
גם אביגיל אומרת דרך כבוד לדוד " ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני " ( ש " א כה , כז ), כלומר : המתנות שהביאה אינן ראויות לדוד אלא רק לאנשיו .
מדוע תמה כ " כ דוד למראה ציבא?
הרי בן ימיני הוא וטבעי הדבר שיהיה נגד דוד ויעזור לאויביו .
כיצד רצה לעזור לדוד?
הביא חמורים לרכיבה ומזון וצידה לדרך .
האמנם היה ציבא נאמן לדוד?
לא מתוך נאמנות לדוד עשה זאת ציבא , אלא מצא הזדמנות להעליל על אדונו מפיבשת היושב בירושלים . ציבא ייחס למפיבשת את התקווה שבעקבות מרד אבשלום יעזוב העם את בית דוד וישיב את המלוכה לבית שאול .
האם אפשר היה להאמין לדבריו של ציבא?
אי אפשר היה לתאר את מפיבשת הפיסח יושב ומצפה שהעם ימליך אותו למלך . מפיבשת לא הצטרף לדוד בגלל מומו . הוא לא רצה להיות למשא על המלך בשעת מנוסתו .
מדוע העליל ציבא עלילת שקר על אדונו?
כנראה אמר בלבו אם ישוב דוד כמנצח יזכרהו לטובה ויגמול לו בעד גילוי נאמנותו ,
כשם שהעמלקי קיווה לפרס בעד הבשורה על מות שאול בגלבוע .
דוד האמין לדברי ציבא מבלי לברר את הדבר עד תומו , ולכן נתן לו כשכר לנאמנותו כל
מה שנתן קודם למפיבשת ( ט , ט ) כפוי הטובה שבגד בו כביכול . ציבא קיבל את כל הנחלה הגדולה ירושת בית שאול . אכן , לזאת נתכוון ציבא הבוגד .
מה עשה ציבא לאות הודיה?
ויאמר ציבא : " השתחויתי , אמצא חן בעיניך אדני המלך " ( פס ' ד ). ציבא השתחווה לפני דוד והשתמש בלשון נימוסין שהייתה נהוגה באותה תקופה " אמצא חן בעיניך " .
כפי שאמרה חנה לעלי : " תמצא שפחתך חן בעיניך "( ש " א א , יח ).
אכן דוד היה נמהר הפעם .
איך האמין דוד לציבא?
דוד לא התפלא על כך שמפיבשת בוגד בו . בשעה שבנו עצמו ובשרו בוגד בו מדוע לא יתקומם נכדו של שאול נגדו ?
מי הראה איבתו לדוד בגלוי?
כאשר דוד הגיע עד החומה של בחורים שהייתה בנחלת בנימין ( ג , טז ) יצא משם איש ממשפחת בית שאול שמעי בן גרא שמו שהיה גדול בשבטו ( יט יז - יח ). מרדכי התייחס אליו
( אס ' ב ה ). הוא היה מצאצאי משפחות שמעי וקיש . והאיש שמעי יוצא משער העיר ובשעת צאתו חרף וגידף , וזרק אבנים על דוד ואנשיו . לא היה בכוונתו לסקול את דוד , אלא רק לבזותו ולהראות שדוד ואנשיו חשובים בעיניו כעדת כלבים שמגרשים אותם באבנים . הכתוב כינהו דוד בלבד , כי שמעי לא הודה עוד במלכותו . " וכה אמר שמעי בקללו : צא צא , איש הדמים ואיש הבליעל , השיב עליך ה ' כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתיו ויתן ה ' את המלוכה ביד אבשלום בנך , והנך ברעתך , כי איש דמים אתה " ( פס ' ז , ח ).
" צא צא " הוא גרש את דוד מהעיר . הוא מכנה את דוד בשם " איש הדמים " רוצח . ככתוב : " מאנשי דמים הושיעני " ( תה ' נט ג ), " ואיש בליעל " איש הרשע כפי שכתוב בש " א כה כה .
רלב " ג אומר ששמעי רמז למעשה בת שבע ואוריה ובהשמדת כל בית שאול מלבד מפיבשת ( פרק כא ח - ט ), כדי שלא יהיו עוררים על כיסא המלוכה ממשפחת שאול , ועתה הוא מקבל את העונש הראוי לו על רשעתו . " והנה ברעתך " שלא מדעת כיוון לתוכחת נתן " הנני מקים עליך רעה מביתך " ( יב יא ), " כי איש דמים אתה " סיים בכינוי שבו פתח " צא צא איש הדמים ". כלומר : שמעי היה סבור שהרעה באה על דוד כגמול בעד הרעה שהביא על בית שאול .
מה מוכיחים דבריו?
שנמצאו אנשים שחשדו שגם אבנר ואיש בשת נהרגו בפקודת דוד .
כיצד הגיב אבישי המסור לדוד להתנהגותו של שמעי?
אבישי בן צרויה שביקש להכות את שאול בחנית בגבעת החכילה ( ש " א כו ח ) אמר לדוד שאין להניח לשמעי לקלל אלא יש להמיתו . אבישי מכנה את שמעי " הכלב המת הזה ".
דברי קללתו דומים ליללות של כלב ההולך למות שאין ממש בהן . התואר " מת " בא להגדיל את הגנאי ( ש " א כד יד ; ש " ב ט ח ). אבישי רצה לעבור אל צלע ההר השני ולנקום את כבוד אדונו המלך ולהסיר את ראשו של שמעי " ואסירה את ראשו " כלשון דוד לגלית ( ש " א יז מו ).
מה הייתה תגובת דוד על כך?
דוד אומר לאבישי מה לכם בני צרויה להתערב בענייני ולעשות דברים שאיני חפץ בהם .
הכוונה ליואב אחי אבישי שהרג את אבנר ( ג , כז ). יקללני כחפצו זה בוודאי רצון ה ' להשפילני ולצערני , ואין לשאול מה ' מדוע עושה הוא כך או אחרת .
דוד הוסיף ואמר בפרהסיה לאבישי ולכל עבדיו : אם בני מבקש את נפשי אין להתפלא על איש זר משבט בנימין שאנשיו נאמנים לבית שאול מקלל אותי , לכן הניחו לו . ברור שזה רצון ה '. אולי ה ' יראה בדמעות היורדות מעיני , כלומר : בצערי . אולי הכוונה יראה ה ' בעניי ויהפך את קללתו של שמעי לברכה .
דוד הוסיף ללכת בלי שים לבו לקללת שמעי בדרך הראשית היורדת מהר הזיתים לערבות המדבר . מלבי " ם פירש : הוא לא מש מן הדרך ולא הסתיר פניו מכלימות כי קיבל זאת באהבה , ושמעי לא פסק והוסיף ללכת בצד ההר , לקלל לסקל ולעפר כלומר : לזרוק על דוד צרורות עפר .
ויבוא דוד לערבות המדבר שעל הירדן ( פרק יז פס ' טז , כב ) להשיב נפשו מעמל הדרך , ואבשלום והעם ההולך אתו וביניהם גם אחיתפל באו מחברון לירושלים ולכדוה בלי מלחמה .
עתה הגיעה שעתו של חושי הארכי למלא את תפקידו. כיצד?
הוא בא אל אבשלום לירושלים ואמר לו : " יחי המלך , יחי המלך " כפל ברכה שמברכים את המלך ( ש " א י כד ) לחיזוק ולחיבה , להוציא מלבו של אבשלום כל חשד שאינו נאמן לו .
כיצד הגיב אבשלום?
אבשלום הופתע מגילוי זה ושאל בתמיהה הזאת היא אהבתך ואמונתך לדוד רעך . " זה חסדך את רעך ? למה לא הלכת את רעך ?" כפל לשון המילה " רעך " להדגשת תפקידו של חושי כרעה המלך .
מה הייתה תשובתו של חושי?
אינני מפר חסד , כי חסדי שמור עמי לעשות רק עם המלך שנבחר ע " י ה ', ועתה שנדחה דוד מן המלוכה הנני בא לעשות חסד עם מי שנבחר במקומו . סיבה נוספת בלכתי אחריך אינני בוגד בדוד , שהרי אתה בנו , כשם שהייתי נאמן לאביך כשהוא היה מלך לפי רצון ה ' ורצון העם כן אלך עכשיו אחריך . לא איש זר בא לשבת על כיסא דוד רעי כי אם בנו יורש העצר .
תשובותיו של חושי הניחו את דעתו של אבשלום , ומעתה תפקידו יהיה לפסול את עצותיו הטובות של אחיתפל בעיני אבשלום .
מה ביקש אבשלום מאחיתפל וחבריו?
עצה , מה לעשות כדי לחזק את לב אנשיו החוששים שמא ישלים עם אביו והוא ייסלח לאבשלום אך אותם יעניש .
מה הציע אחיתפל?
תיקח לך את עשר הנשים פילגשים שעזב דוד לשמור את בית המלך ( טו טז ).
פילגשים הן נשים בלא כתובה ובלא קידושין ( סנהדרין כא ע " א ), ולכן חשב אחיתפל שהעם לא יקפיד על עברה זו , כשייוודע הדבר לעם ייווכחו לדעת כי אבשלום שנוא על אביו ולא יוכל עוד להתפייס עמו . יהיה זה גם לאות ירושת זכויות המלוכה .
אבשלום עשה כעצתו של אחיתפל . נכנס לאוהל הפילגשים לעיני כל העם ובזאת נתקיימה נבואת נתן : " הנני מקים עליך רעה מביתך , ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת , כי אתה עשית בסתר , ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש " ( יב יא - יב ).
מאין שדוד ואבשלום העריכו את עצת אחיתפל?
כתוב : " ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם , כאשר ישאל בדבר האלקים , כן כל עצת אחיתפל
גם לדוד גם לאבשלם " ( פס ' כג ). כלומר : דוד ואבשלום העריכו כל כך את העצות שנתן אחיתפל , עד כי היו דבריו נחשבים בעיניהם כדברי תשובה שמשיב ה ' לשואלים אותו ע " י הנביא , או באורים ותומים אשר בחושן הכוהן הגדול .
עצת אחיתפל (פס' כג)
הוראתו: מליצה זאת נתקבלה בזיכרון בהיפוך כוונתה המקורית. כיום עצת אחיתופל פירושה עצה רעה.
מדוע תמה כ " כ דוד למראה ציבא נער מפיבשת ?
האם התנהג ציבא מתוך נאמנות לדוד ?
כיצד הגיב דוד על התנהגותו של ציבא ?
מי הראה איבתו לדוד בגלוי וכיצד ?
כיצד רצה אבישי להגיב על התנהגותו של שמעי בן גרא ?
מה הייתה תגובת דוד על כך ?
כיצד מילא חושי הארכי את תפקידו ?
מי גילה נאמנות לדוד שלא על מנת לקבל פרס ?
9) התכירונו? מי אנחנו?
א ) כפוי טובה ובוגד במיטיבו .
ב ) יועץ חכם להרע .
ג ) יועץ נאמן ומסור .
10) מי אמר למי?
א ) מה אלה לך ?
ב ) ואיה בן אדניך ?
ג ) כי אמר : היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי .
ד ) אמצא חן בעיניך אדני המלך .
ה ) למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך ?
ו ) הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי , ואף כי עתה בן הימני .
ז ) יחי המלך , יחי המלך .
ח ) זה חסדך את רעך ?
ט ) למי אני אעבד ? הלוא לפני בנו .
י ) הבו לכם עצה מה נעשה .