קוד: סיכום שמואל ב יח בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: ברוריה בן-דוד (וייס)
אל:
בפרק זה נקרא איך ניכשל מרד אבשלום .
דוד ערך מפקד לצבאו לאחר שרבים עזבוהו וחדשים הצטרפו אליו .
כשפקד דוד את צבאו בעבר הירדן לא מינה את יואב כמפקדו הראשי של הצבא אלא כאחד משלושת המפקדים יחד עם אחיו אבישי ואתי הגתי . זו הייתה מעין הורדה בדרגה ליואב , כי עד עתה היה יואב המפקד הראשי של צבא ישראל כולו . בפרק ח פס ' טז כתוב : " ויואב בן צרויה על הצבא ". במשך המלחמה הפקיד דוד בידי יואב שוב את הפיקוד על כל הצבא בגלל כישוריו פס ' טז ואילך . יכול להיות שדוד הסתייג מיואב כי הוא החזיר את אבשלום מגשור וכך גרם להשתלשלות המאורעות .
איזה יחס גילה העם למלכו?
יחס של אהבה ומסירות .
מה מעיד על כך?
דוד המלך מציע : " יצא אצא גם אני עמכם ויאמר העם : לא תצא " כי אתה חשוב כעשרת אלפים איש מאתנו ( כנראה היה זה מספר חיל דוד באותה שעה ). גם אם ננוס כולנו , או אם מחציתנו ייפלו בקרב אין הדבר חשוב כל עוד אתה חי , כלומר : אתה שקול כנגד כולנו , ואם תיפול אתה במלחמה אבד הכול . ועוד נימוק : מוטב שתישאר בעיר במחנים ותהיה לנו לעזר במשלוח ציוד ואנשי מילואים . כלומר : המלך יישאר בעיר מחנים ויחיש משם תגבורת לצבאו בשעת הצורך .
מה אנו למדים על ההבדל ביחסים שבין האב לבנו?
לפני המלחמה שצריכה הייתה להכריע את גורלו של דוד לחיים או למוות הוא מצווה את שרי הצבא : " לאט לי לנער לאבשלום " נהגו בו במתינות , בנחת , בחמלה ואל תהרגוהו .
גם עתה למרות שדוד נדהם ממעשה בנו שביקש את נפשו וכאבו היה גדול הוא לא חדל לאהוב אותו . " וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום " ( פס ' ה ).
רד " ק מפרש : אף על פי שציווה את הראשים שהם יואב , אבישי ואתי גם ציווה את שרי
האלפים ושרי המאות , לפיכך כתוב : " וכל העם שמעו ".
כיצד התייחס אבשלום לדוד?
אחיתפל הציע : " והכיתי את המלך לבדו " ( יז ב ). " ויישר הדבר בעיני אבשלם " ( יז ד ).
טוב היה בעיניו שאביו ימות במלחמה והוא יירש את כיסא מלכותו . תאוות השלטון
המשולבת בערמתו ויצריו השפלים עיוותו את רגשות הבן לאב . ייתכן שיירש את אכזריותו מאמו מעכה הגשורית .
דוד הספיק בינתיים לארגן את צבאו . אבשלום אסף כנראה צבא רב מדן ועד באר - שבע כפי שהציע לו חושי .
היכן נטשה המלחמה בין שני הצבאות?
המלחמה בין שני הצבאות נערכה ביער אפרים , יכול להיות שהכוונה ליער הגדול במורדות המערביים של הר הגלעד שאולי היה שייך לשבט אפרים , ואפשר שהכוונה ליער שבגאון הירדן ( יר ' מט יט ; זכ ' יא ג ), אף על פי שיער זה בעבר הירדן המזרחי כינהו הכתוב יער אפרים על שם פליטי אפרים שישבו בו בימי השופטים ( שופ ' יב ד ) , או על שם מאורע היסטורי במלחמת אנשי אפרים ביפתח ( שופ ' יב א - ו ). יער זה היה בקרבת מחנים ולפיכך יכול היה דוד להיות לעזר לאנשיו .
מה היו תוצאות המלחמה?
ביער אפרים בעבר הירדן ניגף צבאו של אבשלום בפני הצבא הנאמן לדוד .
עשרים אלף איש מחיל אבשלום נפלו במלחמה . בגלל המגפה הגדולה בצבא אבשלום נפרצה המערכה של צבאו והלוחמים נתפזרו על פני שטח נרחב . " ותהי שם המלחמה נפצות על פני כל הארץ " ( פס ' ח ) ( בדרך גוזמה ). התפשטה בשטח גדול בארץ גלעד . היער " אכל " בעם , כלומר : הבורות וסבכי היער גרמו לפציעה ואבדן של אנשים רבים יותר מאלה שנהרגו בחרב המלחמה . אנשים נטרפו ע " י חיות היער , תעו ביער ומתו ברעב , נפצעו מענפי העצים " וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא " ( פס ' ח ).
מדוע נחל אבשלום תבוסה גדולה?
מפני שאבשלום לא היה מפקד מלחמה מוכשר וחייליו היו בלתי מנוסים . אנשי דוד היו מלוכדים , ממושמעים ומונהגים ע " י מפקדים מנוסים .
כיצד פגע היער באבשלום עצמו?
שערותיו הארוכות שהיו תפארתו הסתבכו בענפי האלה . הפרד אשר תחתיו עבר הלאה והוא נשאר תלוי בשערותיו . במצב נואש כזה גילה איש אחד מאנשי דוד את אבשלום .
חז " ל דרשו לפי שנתגאה בשערו נתלה בשערו .
האיש ס י פר על כך ליואב כיצד הגיב יואב?
" מדוע לא הכיתו שם ארצה ?" ( פס ' יא ). אילו הרגת אותו הייתי נותן לך פרס גדול ,
עשרה כסף שקל ( הסכום הזה היה השכר השנתי ששילם מיכה ללוי שופ ' יז י ) ,
" וחגרה אחת " ( מ " א ב ה ) לתלות עליה את החרב , זהו אות כבוד והצטיינות לאיש צבא .
יואב לא פעל כמצוות המלך ( פס ' ה ). הוא ידע שאם יהרוג את אבשלום יעלה עליו את
חמת המלך , אך לעומת זאת ישחרר את העם מאישיות מסוכנת מאוד . מוטב שימות איש אחד ולא ימותו רבים במלחמות שאדם זה עלול לעורר . טובת העם דורשת את מותו כדי להפסיק את מלחמת האחים .
מה ענה האיש ליואב?
אף בפרס גדול פי מאה ממה שאתה היית נותן לי לא הייתי עובר על מצוות המלך , " כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר : שמרו מי בנער באבשלום " ( פס ' יב ). כלומר : שמרו על אבשלום לבל יפגעו בו , ולו גם הייתי משקר למלך הדבר היה נודע לו ,
כי אין דבר נסתר ממנו , ואתה יואב תעמוד מנגד ולא תגן עלי מפני חמת המלך . יש כאן התרסה גלויה כלפי יואב , על שהוא מבקש להפר את פקודת המלך ולהטיל את האשמה על החייל המבצע את הוראתו .
יואב עונה לו : אין אני מוכן להתחנן לפניך שתעשה את בקשתי , אעשה זאת בעצמי . הוא נעץ בלב אבשלום שלושה שבטים , שבטי ברזל דוקרים , מעין חניתות קצרות . אבשלום לא מת מפגיעת שבטי יואב , בעוד אבשלום חי ומפרפר בתוך סבך ענפי האלה , הקיפו את האלה מכל צדדיה עשרה חיילים תקפו את אבשלום והמיתוהו .
כיצד מנע יואב שפיכות דמים חינם?
הוא תקע בשופר להפסקת הקרב . יואב חס על חיי אנשיו ואנשי אבשלום ומנע שפיכות דמים חינם , שהרי לאחר הריגת אבשלום באה המלחמה לידי הכרעה .
דרך ביזיון השליכו את גופתו של אבשלום לפחת היער לבור גדול ביער אפרים והציבו עליו גל אבנים למזכרת קלון , לפי מנהג שהיה קיים לא לקבור את המורדים קבורת כבוד . וכך נהג יהושע בעכן ( יהו ' ז כו ) ובמלך העי ( יהו ' ח כט ) ובמלכי האמורי ( יהו ' י כז ).
לעומת קבורת החרפה שהייתה לאבשלום במקום המלחמה מסופר על מצבה שהציב לעצמו אבשלום בחייו למזכרת נצח . כיוון שחשש פן לא יהיה מי שיטפל בהקמת מצבה לזכרו הכין הוא בעצמו את המצבה . לפי פרק יד פס ' כז היו לו שלושה בנים ובת . לפי דעת חז " ל כשאמר : " אין לי בן " ( פס ' יח ) התכוון לבן הגון למלכות ( סוטה יא ע " א ), או אולי הבנים שנולדו לו מתו בחייו . את המצבה העמיד בעמק המלך ( טו כג ), הוא עמק יהושפט מזרחית דרומית לירושלים שנחל קדרון עובר בו ונופל לים המלח , לפנים נקרא העמק הזה עמק שוה ( בר ' יד יז ). עד היום מתנשא בעמק יהושפט ליד נחל קדרון בניין חצוב בסלע בצורת פירמידה . הערבים קוראים לו " קבר אבשלום ".
באגדה היהודית נהפך אבשלום לסמל הרשע כפוי הטובה .
כתוב בתהילים ז , טז : " בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל ". כלומר : יביא רעה על עצמו וייפול בבור שחפר לרעהו . במשלי כו פס ' כז כתוב : " כרה שחת בה יפול , וגולל אבן אליו תשוב ". שחת שם נרדף לבור , מן השורש שוח . שחת נאמר גם בחפירה של ציידים
( יח ' יט ד ח ; משלי כב יד ). הפסוקים מדמים את הרשע לצייד החופר שחת להפיל בו את צידו וסופו ליפול בו בעצמו . גם בקהלת י , ח כתוב : " חפר גומץ בו יפל " ( המילה גומץ מוזכרת רק בפסוק זה ).
לפי הפסוקים הנ " ל הרעה תפגע במי שזמם אותה . אבשלום שאף להדיח את אביו הזקן ולהמיתו ובסופו של דבר נפל הוא בעצמו בשחת שכרת לאביו .
עתה הגיעה השעה לבשר לדוד את הבשורה המשמחת שהסכנה חלפה , אך הבשורה אינה משמחת את דוד כלל וכלל על כך נקרא בקטע הבא .
יואב ידע שדוד לא ישמח על הידיעה על מות אבשלום , משום כך הוא התנגד לבקשתו של אחימעץ לבשר את הבשורה .
מה אמר יואב לאחימעץ?
" לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר , והיום הזה לא תבשר , כי על בן המלך מת " ( פס ' כ ). כלומר : אתה אינך ראוי להביא למלך בשורה כזאת , כי איש טוב מבשר אך טוב , והפעם יש לבשר את מות אבשלום בשורה שלא תהיה טובה בעיני המלך . אתה תבשר כאשר תהיה בשורה טובה באמת .
ומי יבשר את הבשורה הרעה?
הכושי מבני כוש עבד המלך ( פס ' כט ). אנו מוצאים כושי שהיה עבד למלך צדקיהו ( יר ' לח ז ואילך ). כנראה שהכושי המוזכר בפרקנו היה איש מלחמה . יואב לא שם דברים בפיו כי הוא סמך על תבונתו . " וישתחו כושי ליואב וירץ " ( פס ' כא ).
מה החליט אחימעץ?
יהיה מה שיהיה " ויהי מה " עליו לרוץ ולבשר את הבשורה הטובה למלך .
יואב אומר לו על כך : " למה זה אתה רץ בני ? ולכה אין בשורה מצאת " ( פס ' כב ). בשורה זו
לא תמציא לך שום דבר , לא תקבל פרס בגללה , כי המלך לא ישמח על בשורתך בגלל מות בנו . אחימעץ עונה " ויהי מה , ארוץ " ( פס ' כג ). רש " י פירש ומה בכך אם אין לי שכר .
" ויאמר לו : רוץ ". אחימעץ רץ דרך כיכר הירדן . הדרך נמשכת לאורכו של הכיכר וממנה
מסתעפים דרכים המוליכות להר הגלעד ולמחנים . אחימעץ הגיע למחנים לפני הכושי ,
אף על פי שהכושי יצא לפניו .
לעיר היו שתי חומות ולכל אחת שער , דוד ישב בין שתי החומות ובוודאי חיכה בקוצר רוח לידיעות משדה הקרב . שתי החומות היו מחוברות למעלה במקום שנמצאו השערים ועל השטח שביניהן היה מעין מעקה . הצופה שעמד על הגג אמר למלך שאיש רץ לבדו . דוד הבין שרץ אחד בא לבשר , אילו היו רצים רבים היה מקום להניח כי אנשיו ניגפו והם נסים משדה הקרב . הצופה אמר לשומר השער שהוא רואה איש אחר רץ שומר השער אמר זאת למלך . " ויאמר המלך : גם זה מבשר " ( פס ' כו ). הצופה אמר שמדרך מרוצתו של הראשון מכיר הוא שזה אחימעץ , כאשר המבשר איש טוב יש לצפות לבשורה טובה .
מה הבשורה אשר בישר אחימעץ לדוד?
עוד בהיותו מרחוק אמר בקול רם שלום , וכשהתקרב אל דוד השתחווה לפני דוד .
" ברוך ה ' אלקיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך " ( פס ' כח ).
האלוקים שהוא עמך הצילך גם הפעם הזאת מצרתך . אחימעץ לא הזכיר בפירוש את אבשלום .
ה אם שמח דוד לשמע ה בשורה?
כל דאגתו הייתה לאבשלום " ויאמר המלך : שלום לנער לאבשלום ?" ( פס ' כט ).
אחימעץ לא רצה לבשר רעה . הוא השיב תשובה ארוכה ומגומגמת שאינה אומרת כלום . הוא העמיד פנים כאילו אינו יודע על גורלו של אבשלום ואמר : ראיתי את השאון הגדול והשמחה במחנה על הניצחון , כאשר שלח יואב את עבד המלך הכושי ואותי עבדך , ואיני יודע מה היה על אבשלום .
דוד אומר לאחימעץ פנה לך הצדה ועמוד פה עד שיבוא הרץ השני ותגענה ידיעות מפורטות .
והנה בא הכושי אל המלך . הוא אומר : " יתבשר אדני המלך , כי שפטך ה ' היום מיד כל הקמים עליך " ( פס ' לא ). יקבל נא אדוני את הבשורה הטובה . דוד שוב שואל : " השלום לנער אבשלום ?" והכושי שאינו יודע ללבו של דוד משיב לדוד תשובה שגרמה לו לתדהמה . " יהיו כנער איבי המלך וכל אשר קמו עליך לרעה " ( פס ' לב ). הכושי לא אומר בפירוש שאבשלום נהרג . משמעות דבריו הייתה ברורה בהחלט .
לאט לך! (פס' ה)
הוראתו: התנהג בזהירות
ובנחת.
ויהי מה (פס' כב)
הוראתו: יהיה מה שיהיה.
איזו עובדה מעידה על הסתייגותו של דוד כלפי יואב ?
מדוע העם התנגד שדוד ישתתף בקרבות ?
מה ההבדל בין יחסו של דוד לאבשלום ובין היחס של אבשלום לדוד ?
איפה נטשה המלחמה בין שני הצבאות ומה היו תוצאותיה ?
מדוע המית יואב את אבשלום למרות פקודת המלך לחוס עליו ?
מדוע לא הסכים יואב שאחימעץ יבשר את הבשורה ?
מה הבשורה אשר בישר אחימעץ לדוד ?
מה הבשורה אשר בישר הכושי לדוד ?
התכירונו? מי אנחנו?
א ) אנו שלושה מפקדים לצבא דוד .
ב ) רכבתי על הפרד .
ג ) הייתי תלוי בשערות ראשי בענפי האלה .
ד ) אנו שני מבשרים לדוד .
10) מי אמר למי?
א ) יצא אצא גם אני עמכם .
ב ) כי עתה כמנו עשרה אלפים .
ג ) אשר ייטב בעיניכם אעשה .
ד ) לאט לי לנער לאבשלום .
ה ) הנה ראיתי את אבשלום תלוי באלה .
ו ) ומדוע לא הכיתו שם ארצה ?
ז ) שמרו מי בנער באבשלום .
ח ) וכל דבר לא יכחד מן המלך .
ט ) לא כן אחילה לפניך .
י ) ארוצה נא ואבשרה את המלך .
יא ) לך הגד למלך אשר ראיתה .
יב ) ויהי מה .
יג ) למה זה אתה רץ בני ? ולכה אין בשורה מצאת .
יד ) אם לבדו בשורה בפיו .
טו ) גם זה מבשר .
טז ) אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק .
יז ) איש טוב זה , ואל בשורה טובה יבוא .
יח ) השלום לנער אבשלום .
יט ) יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה .