קוד: סיכום שמואל ב כג בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: ברוריה בן-דוד (וייס)
אל:
בפרק כג נקרא על נבואת דוד על ביתו ( א - ז ), אחרי כן על רשימת גיבורי דוד ומעשי
גבורתם ( ח - לט ). רשימה מקבילה הכוללת גם את מעשי גבורתם נמצאת בספר דברי הימים
( דה " א יא י ואילך ).
דוד חתם את שירתו במשפט " מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם " ( כב , נא ). הוא פתח את נבואתו " נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על , משיח אלקי יעקב ונעים זמרות ישראל " ( פס ' א ). דוד הוא האיש שאלקי יעקב משח אותו למלך על ישראל .
דוד הוא בחירו ואהובו של ה '. דוד הוא הנעים והמעולה בין מזמרי זמירות ישראל .
דוד גם התקין כלי זמר : " בכלי שיר דויד איש האלקים " ( נחמיה יב , לו ).
מיד עם משיחתו של דוד נאמר : " ותצלח רוח ה ' אל דוד מהיום ההוא ומעלה " ( ש " א טז , יג ),
וכאן דוד אומר : " רוח ה ' דבר בי , ומלתו על לשוני " ( פס ' ב ). אין דבריו פרי חכמתו , אלא דברי רוח הקודש הפועמת בו .
הדגשה נוספת כי דברי דוד הם דברי ה ': " לי דבר צור ישראל " ( פס ' ג ).
ה ' צור ישראל אמר לדוד : המושל באדם צריך להיות צדיק וישר , רק אם יעשה צדק ומשפט תיכון ממלכתו על ישראל לעולם . כשמושל על בני אדם איש צדיק שולטת במלכותו יראת אלוקים , מאחר שירא אלוקים הוא . ממשלתו של הצדיק המושל ביראת ה ' תהיה כאור השמש בגבורתו ( שופ ' ה , לא ). לפי תה ' פט , לו - לז דוד משול לשמש . " אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב , זרעו לעולם יהיה , וכסאו כשמש נגדי ". אור הוא משל להצלחה במלכות . כשהיה דוד בסכנה נשבעו אנשי דוד " לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל " ( כא , יז ).
מדוע השוו את דוד לנר?
מכיוון שעד ימי דוד העם היה שרוי באפלה של שעבוד לפלשתים , של פירוד וחולשה , ואילו מלכות דוד האירה את חיי העם .
משלים נוספים להצלחה במלכות : " בקר לא עבות " - בוקר שאין בו עננים , בוקר בהיר שהשמים טהורים מכל כתם ענן .
" מנגה ממטר דשא מארץ " – המושל יביא פריחה לארצו , כמו שהדשא פורח כתוצאה מזריחת השמש ומירידת המטר .
אבל לא כדשא שאמנם פורח אבל גם נובל , ברית בית דוד עם ה ' תהיה שרירה וקיימת ולא תופר לעד .
בברית נאמר כי ה ' יהיה תמיד " כל ישעי ", דוד מכנה את ה ' מושיעו " קרן ישעי " ( כב , ג ),
" ותתן לי מגן ישעך " ( כב , לו ).
בניגוד למושל הצדיק אנשי בליעל יהיו שנואים ומתועבים לעמם כקוץ אשר מנידים ומרחיקים אותו " כי לא ביד יקחו " ( פס ' ו ). הכול מואסים באנשי בליעל ומתרחקים מהם כשם שאין לוקחים ביד את הקוצים . משל הקוצים הוא בניגוד למשל הדשא שבפסוק ד . מי שאינו יכול להתרחק מהם צריך להצטייד בכלי נשק . סופם שיושמדו כקוצים " ובאש שרוף ישרפו בשבת ". " בשבת " במקום שבתם ( רד " ק ) במקום גידולם . יושבתו עד תומם ( לפי עמוס חכם ).
בקטע זה נקרא על גיבורי דוד ומעשי גבורתם .
חבורת שלושים ושבעה הגיבורים של דוד היושבים בשבת תחכמוני ( פשוטו שם של גיבור ) , היו גם מעין מועצת חכמים צבאית היועצים למלך בשבתם בירושלים . בנוסף להיותם נבחרי הגיבורים בשבטי ישראל הצטיינו גם במידות ובחכמה . נראה שהחלו להתלקט אל דוד עוד בהיותו בצקלג .
בימי דוד הראשונים , בימים שהפלשתים הגיעו עד בית לחם מולדת דוד ומשם שלחו את גדודיהם לפשוט בערי יהודה , אנשי דוד היו מעטים הפלשתים היו רבים ורק מתוך מסירות נפש אפשר היה להתגבר עליהם .
איזה מעשה גבורה נתגלה פה?
דוד אמר : " מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער " ( פס ' טו ). דוד אמר כי היה מתאווה לשתות מים קרים ממי הבאר אשר בבית לחם עירו , הבאר שממנה היה משיב את נפשו . שלושת הגיבורים חפצו להראות את אהבתם למלכם ובלי ידיעתו פרצו להם דרך בתוך מחנה פלשתים עד בואם אל באר בית לחם אשר בשער שאבו ממנה מים והביאו לדוד .
מה עשה דוד?
הוא לא רצה לשתות " ויאמר חלילה לי ה ' מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ?" ( פס ' יז ). הרי כאילו אני שותה את דמם של האנשים שסיכנו את חייהם כדי לשאוב את המים בשבילי . אנו רואים עד כמה היה דוד יקר ואהוב על עמו , אמנם היו אנשים שהתנגדו לו ומררו את חייו , אבל הם היו מעטים .
נעים זמירות ישראל (פס ' א).
הוראתו: כינוי למשורר או זמר מעולה .
( במקור כינוי לדוד מלך ישראל ).
ב ו קר לא עבות (פס ' ד).
פ י רושו: בוקר בו השמים לא מעוננים .
הביאו מובאות מהכתוב שרוח הקודש פעמה בדוד .
מה גורלו של המושל הצדיק לעומת הרשע ?
על איזה מעשה גבורה מסופר בפרק ?