קוד: סיכום שמואל ב כד בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: ברוריה בן-דוד (וייס)
אל:
בפרק כד נקרא על הוראה שנתן דוד ליואב והתחרט עליה אחר - כך , על העונש שבחר לעצמו , וכיצד נתקדש הר המוריה לדורות .
אחרי שכעס ה ' על העם והביא רעב על הארץ שלש שנים ( פרק כא ), הוסיף ה ' " לחרות בישראל " לכעוס לקצוף על ישראל . מדוע?
סיבת החרון לא כתובה בפירוש , אפשר שבגלל מעשה אוריה החתי הנזכר בסוף רשימת שלושים ושבעה הגיבורים ( כג , לט ). חז " ל פירשו : ישראל נענשו כי ידעו על מעשהו של דוד ולא מחו בידו .
" ויסת את דוד בהם לאמר : לך מנה את ישראל ואת יהודה " ( פס ' א ). ה ' עורר חפץ בלב דוד למנות את ישראל . בפסוק המקביל בדה " א כא א כתוב : " ויעמד שטן על ישראל ויסת את דוד למנות את ישראל ". דרשו חז " ל שהשטן הוא יצר הרע , הוא מלאך המוות
( ב " ב טז ע " א ). הוא הסית את דוד למנות את ישראל ואת יהודה כלומר : את כל שבטי ישראל . החל מיציאת מצרים היו שבטי ישראל מחולקים לשתי חטיבות . " בצאת ישראל ממצרים ... הייתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו " ( תה ' קיד , ב ). חטיבת יהודה כללה כנראה גם את שמעון ( ראו שופ ' א ג ), והחטיבה האחרת כללה את שאר שבטי ישראל .
גם בפרק כא , ב בפרשת הגבעונים מוזכרים שבטי ישראל בשתי חטיבות " בקנאותו לבני ישראל ויהודה ".
ספירת העם נחשבת למעשה בלתי רצוי לה ' ( אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מהעין חז " ל ).
דוד הורה ליואב לפקוד את העם, אך יואב התנגד מה אמר לדוד?
יואב פתח את דבריו בברכה : יהי רצון שהעם ירבה עוד יותר ויהיה מספרו גדול פי כמה ממה שהוא היום . הוא ביקש למנוע את המפקד , מכיוון שחשש שהמפקד יגרום למגפה .
הוא שואל את דוד : " ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה ?" שאלה שתשובתה מובנת מאליה . אין לחפוץ בזה כי סכנה בדבר . בדה " א כא ג כתוב : " למה יבקש זאת אדני ? למה יהיה לאשמה לישראל ? " ועיני אדני המלך ראות " כלומר : תזכה לראות זאת בעיניך ולא תצטרך לספרם כדי לדעת אם רבים הם .
" ויחזק דבר המלך " ( פס ' ד ) ממשפט זה אנו למדים שהתנהל ויכוח ביניהם .
דוד לא שם לב לדברי הטעם של יואב ודרש בתוקף מיואב לקיים את בקשתו . דוד היה רגיל לוותר ליואב ( ג , לט ; יט ו - ט ).
" ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל " ( פס ' ד ).
הפוקדים פתחו את המפקד בעבר הירדן בגבול המזרחי של הממלכה ששם התנחלו ישראל בראשונה . המקום האחרון למפקד היה בירושלים , לשם הגיעו אחרי תשעה חודשים ועשרים יום .
המספר שהתקבל כתוצאה מהמפקד היה שמונה מאות אלף " איש חיל שלף חרב ",
כינויים לגברים מלומדי מלחמה , ומיהודה חמש מאות אלף איש . ממספר זה ניתן ללמוד על התעצמותו של " איש יהודה " . במפקד סיני ( במ ' א כז ) נמנו בשבט יהודה " ארבעה ושבעים אלף ושש מאות ", ובמפקד ערבות מואב ( במ ' כו , כב ) " ששה ושבעים אלף וחמש מאות ".
לאחר המפקד נפשו של דוד התייסרה בחרטה וחרדה . " ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם " ( פס ' י ). פעמיים אנו מוצאים במקרא הכאת הלב ושניהם אצל דוד .
פעם ראשונה במערה לאחר שכרת את כנף מעילו של שאול : " ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול " ( ש " א כד , ה ), בפעם השנייה לאחר שפקד את העם
( פס ' י ). בש " א הכה לבו על המעשה שעשה למלך בהיותו נרדף על ידו , וכאן במעשה שעשה בהיותו מלך .
( שברון לב מופיע בתה ' לד , יט ; נא , יט ; סט , כא ; קמז , ג ).
" ויאמר דוד אל ה ' חטאתי מאד אשר עשיתי ". במעשה בת שבע אמר " חטאתי לה '"
( ש " ב יב , יג ) וכאן הוסיף מאד , מכיוון שהבין שבמעשה הזה עשה רעה לכל ישראל , ולא מצאנו בווידוי לשון " מאד " אלא אצל דוד בלבד .
המילה " מאד " מופיעה בפסוקים " ואנשי סדם רעים וחטאים לה ' מאד " ( בר ' יג , יג ).
" ויאמר ה ' זעקת סדם ועמרה כי רבה , וחטאתם כי כבדה מאד " ( בר ' יח כ ).
" ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה '" ( ש " א ב , יז ).
דוד אומר לה ': " העבר נא את עון עבדך , כי נסכלתי מאד " ( פס ' י ). דוד משתמש בלשונו של שמואל לשאול : " נסכלת לא שמרת את מצות ה ' אלקיך " ( ש " א יג יג ).
בפני איזה בררות העמיד גד הנביא את דוד?
גד הנביא בישר לדוד שנתקבלה תשובתו , אבל בגלל חומרתו החטא צריך להתכפר ע " י ייסורים כדי למרקו , ככתוב בספר תהילים פט , לג : " ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם ". חז " ל אמרו : תשובה תולה ... וייסורים ממרקים ( יומא פו ע " א ).
על דוד היה לבחור גזירה אחת מתוך שלוש .
מה היו הגזרות?
רעב , מפלה במלחמה , דבר .
ובמה בחר דוד?
דוד אמר על כל אחד מהעונשים : " צר לי מאד " כי כולם קשים . מבין שלושתם
הוא בוחר למסור גורלו בידי שמים ולא להיות נתון לחסדי בשר ודם , שרחמיו של ה ' רבים . הנוחל מפלה במלחמה הריהו נופל בידי אויב אכזרי , קשה לב , והסובל מרעב הריהו נאלץ לבקש חסד מאחרים , לכן מוטב להיות תלוי בחסדי שמים , ולכן בחר דוד בדבר .
במגפה מתו מן העם מדן ועד באר - שבע שבעים אלף איש . בדה " א כא טז כתוב :
" וישא דויד את עיניו וירא את מלאך ה ' עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים , ויפל דוד , והזקנים מכסים בשקים על פניהם ".
דוד ביקש שהעוון והעונש יחולו עליו ולא על העם : " הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי , ואלה הצאן מה עשו ? תהי נא ידך בי ובבית אבי " ( פס ' יז ). כל החטא הוא רק בי , במה חטא העם צאן מרעיתו של המלך או של ה '? לכן אני מבקש שהעונש יפגע רק בי ובביתי .
גד הנביא בא שנית אל דוד שישב במצודת ציון היא עיר דוד .
מה אמר גד הנביא לדוד?
" עלה הקם לה ' מזבח בגרן ארניה היבסי " ( פס ' יח ). בניית המזבח במקום זה נעשתה על פי הנביא כמצווה בתורה : " כי אם במקום אשר יבחר ה ' באחד שבטיך שם תעלה עלתיך " ( דב ' יב , יד ).
מיד לאחר דברי גד אליו עלה דוד להר ונתלוו אליו עבדיו .
יחסו של דוד לגויים שנכנעו לו והשלימו עם ישראל היה הוגן . דוד השאיר בירושלים את ארונה , לדעת רבים המלך היבוסי האחרון בירושלים ( פס ' כג ). גם עם בני עמון התנהג דוד במתינות , לאחר המלחמה הקשה שהתנהלה ביניהם נכנעו והשלימו עמו .
בין מביאי הסיוע הנדיב לדוד במחנים נמנה גם שובי בן נחש מרבת עמון ( יז , כז ).
גם בחבר גיבוריו של דוד היו בני נכרים ( כג , לז ; דה " א יא , מו ), ובצבאו של דוד
היו גדודי נכרים ( טו , יח ).
ארונה ראה את דוד ואנשיו עוברים על ידו . הוא יצא ממקום עבודתו לחלוק כבוד למלך .
הוא שאל את המלך : " מדוע בא אדוני המלך אל עבדו ?"
מה ראית לטרוח ולבוא אל עבדך ולא ביקשת כי אבוא אני אליך .
מה ענה דוד?
לקנות מעמך את הגורן כדי לבנות עליו מזבח לה ' ולהקריב קרבן לעצירת המגפה שהפילה חללים רבים בישראל . במקום של פיקוח נפש אין מקפידים על גינוני מלכות ועל כבוד המלך .
מי היה ארונה?
אחד מנכבדי היבוסים , כשנכנעו היבוסים לדוד לא נשלו את ארונה מאחוזתו אשר על הר המוריה .
מה אנו למדים מיחסו של דוד אל היבוסים?
שלאחר שנכנעו לא נגע בהם לרעה ונתן להם להמשיך את חייהם כדין גר תושב החי לפי מצוות בני נח .
למה ביקש דוד לקנות דווקא את המקום הזה?
הר המוריה התקדש עוד בימי קדם . על הר המוריה עקד אברהם אבינו את יצחק בנו להעלותו עולה לה ', לכן ביקש דוד לקנות את המקום בכסף מלא , כפי שעשה אברהם אבינו עם מערת המכפלה ( בר ' כג , ח - טז ) ויעקב אבינו בשכם ( לג , יט - כ ).
מה הייתה המטרה בקניית הר המוריה?
שקדושת המקום תשרה על המזבח שייבנה עליו והקרבן יעצור את המגפה .
ארונה הסכים לתת הכול במתנה , את הבקר לעולה , והמורגים מכשיר לדישת התבואה בעל שיניים חדות , וכלי הבקר שהיו עשויים עץ , אבל דוד לא אבה לקבל את הדברים במתנה , ולא הסכים להביא לה ' קרבן שהשיג חינם .
ארונה מכונה המלך , כי שר יבוסי היה ( רש " י , רד " ק ועוד ), יש הסבורים כי היה ארונה מלך קודם שכבש דוד את העיר . ייתכן שלאחר כיבוש העיר מינהו דוד למלך על שארית היבוסי . על כל פנים הוא היה אחד מגדולי היבוסים , ונשא בתפקיד רם גם בימי דוד .
" ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים , ויבן שם דוד מזבח לה ' ויעל עלות ושלמים , ויעתר ה ' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל " ( פס ' כד , כה ).
אנכי חטאתי ואלה הצאן מה עשו? (פס' יז)
הוראתו: רק אני חטאתי, איש מלבדי לא אשם.
איזה הוראה נתן דוד ליואב ?
כיצד הגיב יואב על הוראת דוד ?
הביאו מובאות מהכתוב שדוד התמלא חרטה על הוראתו .
בפני איזה בררות העמיד גד הנביא את דוד ?
במה בחר דוד ומדוע ?
גד הנביא בא שנית אל דוד . מה אמר לו ?
מה הייתה המטרה בקניית הר המוריה ?
כתבו דו - שיח בין דוד לארונה ?
מי אמר למי?
פקדו את העם , וידעתי את מספר העם .
ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה ?
חטאתי מאד אשר עשיתי .
שלש אני נוטל עליך , בחר לך אחת מהם ואעשה לך .
נפלה נא ביד ה ' כי רבים רחמו .
תהי נא ידך בי ובבית אבי .
לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח לה '.
ייקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו .
לא , כי קנו אקנה מאותך במחיר , ולא אעלה לה ' אלוקי עלות חינם .
10) כתבו בלשון הספר:
א ) התהלך .
ב ) המלך דרש בתוקף , האיץ .
ג ) התחרט על מה שעשה .
ד ) בדעתי להטיל עליך אחד משלושת העונשים .
ה ) אויבך .
ו ) חשוב .
ז ) מה אענה למי ששלחני ?
ח ) להיענש ע " י ה '.
ט ) עד הזמן שנקבע .
י ) הפסק להכות בידך .
יא ) הסתכל מן המקום שעמד עליו .
יב ) מכשיר לדישת התבואה .
יג ) יקבל את קרבנותיך ברצון .
יד ) קנה ממך .
טו ) נענה לתפילת המלך .