קוד: דוד מלך ישראל בתנ"ך
סוג: מניעים2
מאת: ברוריה בן-דוד (וייס)
אל:
בצל כנפיה של דמותו הכבירה התאחדו אצל דוד כישרונות גדולים עם ביטויי רגשות נעלים שהשתלבו במעשיו . דמותו נחקקה לדורות כמלך בשר ודם כאידיאל למלך המשיח , למרות ביטויי הפגמים שנחשפו באישיותו .
דוד נועד להיות בחיר ה ' מיום שקינא לבדו בשחר נעוריו לאלוקי ישראל ולעם ישראל מול
גלית שחירף את מערכות ישראל . חמוש באמונה נשגבה ניצח דוד את גלית ואת אויביו כל חייו .
ראשית מלכותו של דוד הייתה מבורכת בהישגים גדולים . שיא הישגיו היה ייסוד מרכז מדיני לממלכת ישראל ומרכז דתי ע " י העברת הארון לירושלים .
לאחר שנוצרו התנאים להמלכתו על כל ישראל השיג דוד ניצחון מכריע על הפלשתים , האויב ההיסטורי של ישראל ורכש אליו את לב העם . דוד איחד מחדש את הממלכה שהתפצלה אחרי מות שאול המלך , בכך שקבע את הבירה המאחדת את כל שבטי ישראל בירושלים .
מגולה נרדף שליכד סביבו קומץ לוחמים נועזים ונאמנים מתגלה דוד כמצביא רב תושייה אמיץ לב עוד מנעוריו . הוא מלקט מתוך שבטי ישראל צבא קבע גדול של לוחמים נבחרים ושכירי חרב הנאמנים לו והסרים למשמעתו , מבלי לנטוש אותו בשעת משבר , בזכות כישרון מנהיגותו .
אדום נכנעת לו ודוד שם בה נציבים . מואב הייתה לו למס עובד . דוד חוזר ומכה את ברית מלכי - ארם ושם נציבים בדמשק . הוא אוסף את שלל אויביו המנוצחים ומכין את הדרוש לבניין מקדש לאלוקים . דוד מכה את עמלק ואת כל אויביו סביב ומשלים בכך את מלחמות שאול . הוא מרחיב את תחום ישראל בניצחונותיו עד לגבולות ההבטחה , ורוכש לו שם בין שכני ישראל . חירם מלך צור ותועי מלך חמת הם בני בריתו .
דוד הוא איש אשכולות , יפה תואר , גיבור מלחמה , המכה עד חרמה באויביו וחונן את הראויים לחסדו . נפשו הפיוטית היא משכן לאמונה המתפעמת מגדולת האל שקרבתו אליו נוסכת בו רגעי נבואה , הודיה וענווה .
גם בגדולתו זוכר דוד כי הוא עבד ה ' שנלקח מאחורי הצאן להיות נגיד על עם ה '. אין כמו דוד המודה בלב מלא על גדותיו לאל שהציל אותו מכף כל אויביו ושבזכות ברכתו הוא מנצח במלחמותיו . דוד הממציא כלי זמר בהם הוא מלווה את שירת התפעלותו מגדולת האל " כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ", מודע לחסד שניתן לו בהבטחת כיסא מלכותו לזרעו אחריו . נוכח הנוהג של המלכים דוד יודע כי הבטחת כיסאו ליורשיו היא נדיבה מאין כמוה . למרות שכל הווייתו של דוד מבורכת ברוח הקודש וחתירה לקיום חוקיו ומשפטיו של אלוקיו הוא נגוע בחולשות בשר ודם . דוד יודע להתוודות על חטאיו להתחטא ולבקש מחילה מבוראו על חטאו הכבד , ומקבל עליו את הדין בהכנעה תוך תקווה שתפילתו תתקבל . אכן דוד זוכה למחילה על חטא בת שבע ואוריה החתי כי אין זה חטא של מלך כלפי מעמדו המלכותי , אך עונשו ילווהו לדורות .
מכאובי ירושת המלוכה מתגלים במלואם לראשונה אצל דוד בכך שלא השכיל להכיר ביצרים של בניו , ולשלוט או לסכל את המסוכנים שבהם ביד רמה בעוד מועד .
למרות שדוד זכה להיות " משיח אלוקי יעקב ונעים זמירות ישראל " גם לעתיד לבוא אין הוא מורשה לבנות בית לה ', אלא בנו שלמה שלא ישפוך דמים רבים ארצה יזכה ל " מנוחה " הוא יבנה את בית המקדש .